מה ההבדל בין הכשר רבנות לבד"ץ?

שלום וברכה,
שאלת שאלה מאוד חשובה.
ההבדל בין כשרות רגילה לכשרות בד"צ הוא בראש ובראשונה טכני למדי - כשרות רגילה פועלת במישור החוקי, וכשרות בד"צ – אין סמכות לתת הכשר. משום כך אף פעם לא כתוב "כשר בהשגחת הבד"צ" כי אז זו תהיה עבירה על החוק, אלא רק ´בהשגחת הבד"צ´.
איזו כשרות טובה יותר? אין בכך כללים. יש כשרויות של רבנות טובות יותר ופחות, כשם שיש בד"צים טובים יותר או פחות. אגב, יש גם כשרויות שקוראות לעצמן ´בד"ץ´ שאינם אלא גופים כלכליים נטולי יראת שמים, אבל כמובן שהבד"צים המפורסמים אינם כך. עם זאת, יש יתרון להכשר של רבנות מהדרין על פני בד"ץ מהדרין, כי בהכשר של רבנות אנחנו מחזקים גוף שפועל בחיבור עם מדינת ישראל ולא בניתוק ממנה.

יתכן שבשאלתך התכוונת לשאול – מה ההבדל בין כשרות רגילה לבין כשרות מהדרין?
ראשית נקדים, כי כל מוצר שיש לו הכשר – הריהו מותר באכילה. מהי משמעות הכשרות למהדרין? ניתן להמשיל את שתי רמות הכשרות לשתי רמות של תוי תקן בטיחותיים למוצרים שונים. מי שיקנה מוצר בלי שום תו תקן, הריהו אדם לא אחראי, והוא נושא במלוא האחריות אם יקרה כתוצאה מכך משהו. לעומת זאת מי שיקנה מוצר אם תו התקן המינימלי – הוא בסדר גמור, אבל יש כאלו שמעדיפים את תו התקן ברמה הגבוהה ביותר.
אולם אני חושב שברקע השאלה עומדת שאלה מהותית יותר מהשאלה הטכנית - איך בכלל יתכן שיש מצב של שתי רמות כשרות? הרי התורה היא אחת, או שמאכל הוא מותר באכילה או שלא!
אכן, במצב האידיאלי – אין שום מקום לכמה סוגי כשרות. ההבדלים ברמות הכשרות נובעים כולם מהמצב של הגלות – שבו אין לנו סנהדרין שתכריע בצורה מוחלטת בין מחלוקות הלכתיות. כאשר יש מחלוקת שאינה מוכרעת, פעמים רבות שכללי ההלכה אומרים שיש להחמיר, וניתן להסתמך על הדעה המקילה בשעת הדחק, והכשרות הרגילה לוקחת הרבה פעמים את הדעות המקילות בכל נושא. הכשרות הרגילה היא המינימום, והרוצה להוסיף – יבורך. דוגמא נוספת היא שלפעמים יש ספק הלכתי אם יש חובה לבדוק מתולעים מאכל מסוים, ואף כאן – כשרות מהדרין מצריכה לבדוק בדיקה יסודית ואילו כשרות רגילה – לא.
הידור בכשרות נובע מהרצון הכללי להדר במצוות, ואעתיק כאן את דבריו הנפלאים של הרמח"ל בענין: "שורש החסידות הוא... כי הנה המצוות המוטלות על כל ישראל כבר ידועות הן... אמנם מי שאוהב את הבורא יתברך שמו אהבה אמיתית, לא ישתדל ויכון לפטור עצמו במה שכבר מפורסם מן החובה אשר על כל ישראל בכלל, אלא יקרה לו כמו שיקרה אל בן אוהב אביו, שאילו יגלה אביו את דעתו גילוי מעט שהוא חפץ בדבר מן הדברים, כבר ירבה הבן בדבר ההוא ובמעשה ההוא כל מה שיוכל. ואף על פי שלא אמרו אביו אלא פעם אחת ובחצי דיבור, הנה די לאותו הבן להבין היכן דעתו של אביו נוטה לעשות לו גם את אשר לא אמר לו בפירוש, כיון שיוכל לדון בעצמו שיהיה הדבר ההוא נחת רוח לפניו ולא ימתין שיצווהו יותר בפירוש, או שיאמר לו פעם אחרת". העתקתי את דברי הרמח"ל כדי להראות את הכיוון, אם כי הוא עוסק בסוג שונה של הידור – לא של הידור הנובע מספיקות אלא מעשיית רצון ה´ גם כשאין על כך ציווי מחוייב, כמו להרבות בגמילות חסדים, להרבות בטהרת הלב וכו´.
לסיום אני רוצה לומר שכיום קיימים זיופים רבים בתחום הכשרות, בעיקר של בד"צים למיניהם שאין איסור לפי החוק לזייף אותם. לכן, על כל מוצר שקונים – חייבים לשים לב שיש כשרות של הרבנות (רגילה או מהדרין), ולא להסתפק רק בכשרות של הבד"צים. אם מתעורר ספק (כגון שהכשרות כתובה רק במדבקה חיצונית, או שמי שחתום עליה אינו גוף מוכר, כמו ´השגחה מקומית´ - יש להתקשר לרבנות, 5313131-02 שלוחה 4, ולשאול על אותו מוצר (זה המקום להעיר שאחד הדברים הכי לא מובנים זה נושא הזיופים בכשרות – כיום אין כמעט יכולת לאכוף את הנושא, ותיקים רבים נסגרים על ידי המשטרה בטענה ´חוסר ענין לציבור´. מעולם לא הבנתי איך זה יכול להיות, אבל זו המציאות). באתר כיפה יש עדכוני כשרות שוטפים.
קישור נוספים בעניין:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=4360
יעקב,
yaakov@makshivim.org.il