מה הבעיה שאנחנו ''סתם'' מדברות עם בנים?

שלום לך, יקרה!
ראשית אני מתנצלת על האיחור בתשובה, אני נמצאת בתקופה עמוסה והיה לי חשוב לתת לך מענה שייתן לך תשובה אמיתית שבעזרת השם אני מקווה שתוכל תעזור לך.

אני גם כן מכירה את ההרגשה הזו לשבת ולדבר עם ידיד. התחושה הטובה שהשיחות האלה נותנות, ההרגשה המיוחדת שיש מי שמקשיב. פתאום כשהבן נכנס ל"חבורה" - השיחה הרבה יותר זורמת, הרבה יותר מצחיקה, הרבה יותר כיפית. זו הרגשה מאד טבעית כיוון שהקב"ה יצר כמיהה בין איש לאישה ורצון עז להיות ביחד – אפילו דרך שיחה.

ובכל זאת, תרשי לי לשאול אותך שאלה: נסי לקרוא שוב את שאלתך. מה היית עונה לעצמך?
מה הלב שלך אומר? כתבת שהשאלה מטרידה אותך, למה זה מטריד? האם משהו בלב אומר לך שיש סיבה ש"[לא]"?

כתבת שהרי אתם "סתתםם מדברים" ו"זה מממששש לא בקטע של נגיעה" והרי אתם "יושבים במקום מרכזי" – אני חושבת שאם היה לך ברור שזה בסדר, אז לא היה לך צורך לשאול את השאלה הזו.
אבל יש לי תחושה שהלב שלך יודע את התשובה הנכונה.. שהלב מרגיש שזה לא הכי בסדר…
אז אני חושבת שלבוא ולהסביר לך שזה לא בעייתי – אני לא צריכה. אבל אולי אנסה לעזור לך למקד יותר ולהבין למה זה בעייתי:

אולי זה נשמע ממש מוגזם – "מה אנחנו כבר עושים? זו בסך הכל שיחה, אין ביננו שום מגע". אלא, שזה לא ממש ככה…
ריבונו של עולם נתן לנו את כלי השיחה כדי [להתחבר]. כן, כן! [השיחה מחברת!]
נסי להיזכר בפעמים שנסעת באוטובוסים בינעירוניים והתיישבה לידך אישה זרה. האם היתה לך חיבה אליה? האם הרגשת אליה איזשהו קשר?
לעומת זאת, נסי להיזכר בפעמים שהנוסעת התחילה לדבר איתך, לספר לך קצת עליה, לשמוע קצת עלייך, והייתה שיחה מאד נעימה. האמנם אז כן הרגשת איזה שהוא קשר? ואפילו קצת געגוע ברגע שהיא ירדה מהאוטובוס?
בדיוק זה מה שקורה כשאנחנו נפגשים עם בחור. אם נראה אותו ולא נדבר איתו, אולי רק נחשוב עליו כל מיני מחשבות – "איזה חמוד הוא! איזה עיניים!!!!!" (מכירה את זה?) – לא יקרה כלום ושום קשר לא יווצר.
אבל ברגע שהוא יפנה אלייך, ישאל אותך מה השעה, ויבקש שתעזרי לו להגיע ממקום אחד לשני, תרגישי פתאום קשורה אליו!

אני מקווה שעכשיו גם את תסכימי איתי שלמרות שאין מגע, ולמרות ש"סתםםם" מדברים, זה לא באמת סתם… ובכל אופן, מה שבטוח - מ"אין שום קשר" זה כבר נהיה לפחות ל"קצת קשר", אם לא יותר…

אני חושבת שלא סתם אומרים לנו "אל תרבה שיחה עם האישה", ו"אין שואלים בשלום אישה כלל" בדיוק מהסיבה הזו – שהשיחה הכי קלה, אפילו "מה שלומך", מעוררת את הרגש שבנו! והרגש שלנו כל כך עדין שבקלות רבה הוא יכול להגיע למקומות שמעולם לא היינו רוצים להיות שם…

ולפעמים – כן, אפילו להביא לידי מגע. והמצב רק הולך ונהיה גרוע יותר …

אנחנו חושבים לפעמים שאנחנו ממש גיבורים ואנחנו נצליח להתגבר על היצר הרע, אבל הבעיה היא שהיצר הרע יודע לעבוד על עצמנו כל כך טוב, שגם זו תשובה שהוא נותן. מה את חושבת, שאנחנו, יהודים כל כך טובים, נרצה בכוונה להגיד ש"אנחנו יכולים להתגבר"?! מה פתאום, זה היצר הרע הזה שאומר לנו את זה! הוא זה שמשכנע אותנו במלא טיעונים למה זה בסדר ולמה זה טוב!
ואנחנו פה בשביל להסתכל עליו בעיניים ולהגיד לו: "יצר הרע, עזוב אותי! אני אראה לך שאני יותר טובה ממך, יותר חזקה!"
ואיך אני אהיה יותר חזקה? – אם אני אגיד לו שאני עושה את רצון ה´ עד הסוף!
ואם מדובר לפעמים בלדחות את ההנאה ולדבר עם בן או שניים, אפילו אם זה בחברת כמה בנות, ואפילו אם זה תמיד ברחוב – ולחכות לשלב האמיתי בע"ה בשיחה עם הבעל - אז כן! אני אנצח את היצר הרע ואראה לו שהוא ככה קטן!

את יכולה להסתכל עוד בתשובה הזו:
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=94804

ועכשיו אני פונה באופן אישי אלייך, שואלת מקסימה!
את נמצאת עכשיו בגיל צעיר מאד. ומזה אני רוצה לומר לך שני דברים:
האחד - לא מזמן הייתה לך בת מצווה וקיבלת עלייך עול מצוות. אל תרשי לעצמך ליפול בדברים האלה, כי עברה גוררת עברה. באמת שלא כדאי לנו להתחיל להיגרר =) רק עכשיו פתחת דף חלק, נסי לשמור אותו הכי נקי שאפשר! וזה טיפ בכלל לחיים, לא רק בנושא הזה…


והדבר השני שאני רוצה לומר, זה דווקא בשל גילך הצעיר את נמצאת עכשיו בשלב שאת צריכה להתעסק בבנייה העצמית שלך, בקשרים חזקים עם החברות שלך, ולא בדברים שיסיחו את דעתך מכך. נסי לחזק את הקשרים שלך עכשיו עם המשפחה ועם החברות, לנסות להבין מי את באמת ומה את, ולא ליצור לעצמך דמות מזוייפת של מישהי שעושה "כי בא לי" ו"כי כולם עושים".
נסי להיות אמיתית עם עצמך ובעזרת השם תגיעי למקום הכי שלם עם עצמך ועם ריבונו של עולם!!


ואולי את שואלת את עצמך באשר לאותם בנים – מה עכשיו?
אני חושבת שהכי טוב יהיה לומר לחברות שלך בכנות שאת מבינה שזה לא מתאים להמשיך בקשר עם אותם בנים. אולי אפילו להראות להם את השאלה והתשובה הזאת. נסו ליצור קשרים חזקים יותר אחת עם השניה, ליזום יותר פגישות זו עם זו, יותר ערבים ביחד, ולנסות להרגיש מספיק טוב ביחד ללא צורך במישהו מבחוץ.

את מוזמנת להגיב ולהמשיך להתייעץ על כך באימייל שלי!

שיהיה לך המון הצלחה,
רחלי וייס=) evrachel@gmail.com