מדרשה או שירות לאומי?

שלום לך.
שאלת שאלה יפה! משמח אותי לראות שכל-כך אכפת לך מהנפש שלך

ההחלטה לאן ללכת בשנה הבאה ומה לעשות עם החיים שלי, זו החלטה חשובה וצריך לשקול זאת בזהירות, כמו שאת עושה..
אני שמחה לראות שאת בעלת אחריות על עצמך, על האמונה של ועל מקום שהשירות שלך- זו מעלה גדולה, אשרייך!
הלבטים שלך הם יפים וחשובים אבל את האדם היחיד שיכול לפתור אותם ולהגיע להחלטה.
כדי להגיע להחלטה צריך לזכור מספר דברים:
בגרות זה לא דבר שמחכים לו שיגיע! כדי להיות בוגרת צריך לעשות משהו. אנחנו לא יושבים ומחכים!
ולכן זה לא שיקול אם ללכת למדרשה או לא.
אם את חושבת שאת רוצה [וצריכה] ללמוד במדרשה לפני שנת השירות כי זה מה שיעשה לך טוב, אז זה מה שאת צריכה לעשות!
גם בשביל שנת שירות צריך בגרות!
ואסור לי להגיד אני לא עושה עכשיו שום דבר כי אני לא בוגרת, להפך, אני עושה דברים (לומדת או ש"ל) ואני תמיד בתהליך של התבגרות!

דבר נוסף- אל תֶתָיגִי (תקָבּעִי) את עצמך! אל תחליטי מעכשיו שאת לא מסוגלת ללמוד ושזו תהי שנה מבוזבזת.
איך את יכולה לדעת את זה? אם תלכי לשיעורים שמאוד יעניינו אותך ואם תחליטי שאת רוצה ללמוד ולהתקדם אז תצליחי ללמוד!

שנת שירות זאת שנה שדורשת הרבה כוחות נפש, במיוחד אם את הולכת לבית ילד. תשמעי שם את הסיפורים של הילדים שלך וזה לא קל. את צריכה לחשוב אם יש לך את הכוחות להתמודד ואם יש לך את הרצון להתמודד!

תמיד יש את הסכנה שמשהו "יקרה" לאמונה שלנו. אמונה זה דבר דינמי, משתנה, דבר שכל הזמן צריך להפרות אותו ולמלא את כוחות הנפש.
שנת השירות לאו דווקא תחליש אותך יכול להיות שהיא דווקא תמלא אותך כי נתינה אמיתית נותנת הרבה כוחות לנפש ולאמונה ויכול להיות גם שלא.
יכול להיות שתמצאי בחברת שאר בנות השירות סביבה בונה ומקדמת ויכול להיות גם שלא..
יכול להיות שתלכו ביחד לשיעורים שיתרמו לך..
הרבה דברים יכולים להיות..
אני ח"ו לא רוצה לייאש אותך אני רוצה רק להראות לך שיש הרבה טוב בשירות לאומי ויש הרבה טוב בללכת ללמוד במדרשה.
ובכל מקום בו תהיי את יכולה לפרוח ולהיבנות ואת יכולה ח"ו ליפול וזה תלוי בך!

אני חושבת שאת צריכה לעצור ולחשוב: מה אני רוצה!
מה הכי ישמח אותי! מה הכי מתאים לי עכשיו.
ולהחליט שלא משנה איפה אני אהיה ומה אני אעשה אני דואגת "למלא מצברים", דואגת למצוא תשובות לשאלות שלי, דואגת לנפש שלי! [והכי טוב לעשות את זה איפה שהלב חפץ!]

ב"ה יש בך את הרצון להיבנות ולבנות את האמונה שלך.
כשיודעים מה הבעיה כבר יש ביד חצי פתרון- את יודעת מה הקשיים שלך ומה מפריע לך? מצויין!
עכשיו את יודעת שמוטלת עליך האחריות ללכת ולחפש תשובות! (ושוב, בלי קשר למה שתעשי בשנה הבאה)
לשאול רבנים,לדבר עם אנשים, ללמוד מספרים (כמו "דע מה תשיב לעצמך" של הרב קרוב או "מי מפחד משאלות" של הרב הורוביץ)
(אני מצרפת קישור לדפי לימוד לחופש)
https://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=13432

את מוזמנת לשלוח שאלות לחברים מקשיבים ואפילו להתקשר.ואל תשקיעי אנרגיה בפחד. אל תפחדי, תפעלי!
לפעמים אנחנו שקועים בפחד וזה מונע מאיתנו לפעול כנגדו והוא מנצח אותנו...

[אחרי כל המגילה הזאת בואי נסכם:
* את דואגת לאמונה שלך בלי קשר למה שתעשי שנה הבאה.
* את יושבת וחושבת מה את באמת רוצה לעשות שנה הבאה ומה יעשה לך טוב.
* "והעיקר לא לפחד כלל".]

אני חושבת שאת בחורה עם הרבה עוצמות וכוחות (לא כל אחת הייתה כותבת כמוך ומתמודדת עם לבטים שכאלה)
בעז"ה שתזכי לבנות ולהיבנות,
להתמלא בכוחות
ולעשות הרבה טוב לעצמך ולעם ישראל!

אני [אשמח] להמשיך איתך את השיחה!
הרבה הצלחה!
מיכל
MCHY22@GMAIL.COM