שאלה
שלום :)
השאלה שלי כזאת...
אנחנו מאמינים שהתורה היהודית עוברת מאב לבן כבר אלפי שנים... זאת אפילו אחד מהנקודות החזקות של עם ישראל- איך זה שהתורה עברה גלות, עברה שואה, ועדיין זאת התורה שעברה מדור לדור והיא נשארה זהה....
לאחרונה הפנו את תשומת ליבי לחלקים בתנ"ך שלא ממש מסתדרים עם זה...
בתנ"ך לא פעם ולא פעמיים מתוארות תקופות שעם ישראל מורד לחלוטין בהקב"ה ונוטש את יהדותו לגמרי.... ואז קם מנהיג, ש"מוצא ספר" ומלמד את עם ישראל הכל מההתחלה- מה זה סוכות, מה זה פסח... (הנה כמה דוגמאות ספציפיות- מלכים ב' כ"ח- כ"ג, כ"ב (חלקיהו הכהן הגדול מוצא "ספר" ומראה אותו למלך, שקורע את בגדיו, מכלה את העבודה הזרה בארץ, ומלמד את ישראל על הפסח) ונחמיה ח', י"ג- י"ז (בו מתואר איך מלמדים את ישראל מה זה סוכות...) ).
מההבנה שלי (תקנו אותי אם אני טועה), זה סותר לחלוטין את הטענה שהתורה עברה מבן לאב... יש פה תיאור מדויק של קטיעת השושלת... ואפילו מעבר לזה, איך אנחנו יודעים איזה ספר נמצא שם? אולי זו לא התורה המקורית? ואיך אנחנו יודעים איך בחרו לפרש אותה אז, אולי התערבבה פרשנות שגויה?
תודה :)
תשובה
גם בתקופות שרוב עם ישראל לא שמר תורה ומצוות (כמו במאה השנים האחרונות) תמיד היה מיעוט ששמר על הדברים בקנאות ובסופו של דבר עם ישראל התיישר חזרה לדרך התורה. שאנו מדברים על כך שהשלשלת עברה מדור לדור הכוונה היא שבמבט מקרו על ההיסטוריה של עם ישראל אנו רואים שהתרבות התורנית היא זו שבסופו של דבר הייתה הקו היציב של האומה ומכאן שזוהי דרך החיים המותאמת לטבעו של עם ישראל. וזה שישנו דור אחד או שניים שלא עשה זאת - זוהי מציאות מקרית ולא עצמית.
בברכה חגי