שאל את הרב

מדוע יש לעם ישראל צרות?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 05/02/09 16:59 יא בשבט התשסט

שאלה

שלום....נכון שעם ישראל הוא העם הנבחר, אז למה דוקה לנו הק"בה שולח צרות, וכל העמים שונאים אותנו, הרי אם אנחנו העם שהוא הכי אוהב, אז צריך ליהיות לנו את החיים הכי נפלאים! אני באמת לא מבינה את זה וזה ממש מתסכל אותי כי תמיד יש צרות לעם ישראל!!וגם רציתי לאמר שאשרייכם שאתם הקמתם את האתר הזה הוא ממש חבל על הזמן...תודה רבה

תשובה


שלום וברכה.

שאלתך נעמה לי עד מאוד מכיוון ונושא זה קרוב לליבי, שמחתי לקרוא ולראות את רצונך להעמקת הקשר שלך עם עמנו מתוך ידיעת והבנת הפרטים - יישר כוח!

המשפט בו פתחת את שאלתך הוא עצמו התשובה לנושא אותו העלית. בכדי להבין מדוע באות על עם ישראל צרות, ראשית עלינו להבין מה משמעות ´העם הנבחר´.

[נבחרת – יש לך מחויבות!]

אדם שהציבור בחר בו לכהן במשרה מסוימת, מחויב לקהל הבוחרים לעשות כשם שהוא הבטיח בזמן שהוא חיזר אחריהם למען יבחרו בו. כמובן שמחויבותו היא גם כלפי שאר האוכלוסייה, אולם ברמה משנית – הם לא בחרו בו ולכן הוא מחויבותו לבוחריו, קודמת. יחד עם זאת, אם הנבחר יעשה את עבודתו נאמנה וידאג למלא את רצונם של אנשים שלא בחרו בו בעבר - יתכן וקהל הבוחרים שלו בפעם הבאה יגדל ויכיל ציבור נוסף.

לעומת זאת, במידה והנושא במשרה לא יעמוד במילתו – בתחילה יעלו כנגדו תלונות ואזהרות, במידה והמצב לא יתוקן מתקבל על הדעת שהציבור לא יבחר בו שנית ואולי אף ידאג לסיים את כהונתו במועד מוקדם יותר.

כשם שהנבחר לא נעלה יותר משאר הציבור, אלא מדובר באדם שסומכים עליו שיעשה את שליחותו בצורה הטובה ביותר כך גם העם הנבחר, עם ישראל, לא נעלה יותר מהגויים - אלא קרוב יותר לקב"ה ובעל שליחות עולמית כבדת משקל, על עם ישראל להוביל את העולם אל הישר, הטוב והאמת.

[בחירת עם ישראל]

בשונה מבחירת מאן דהו לתפקיד כזה או אחר, בחירת עם ישראל לא נעשתה בצורה ´דמוקרטית´ – כלל עולמית וגם לא מרצונם (במובן הפשוט של המילה) של בני ישראל, אומרת הגמרא: "ויתיצבו בתחתית ההר, אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם." (שבת, פח, א). לנוכח הכתוב בתורה: "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה´ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות פרק כד, יז), דברי הגמרא מוקשים מעט שכן מה טעם יש בהכרזת בני ישראל ´נעשה ונשמע´ אם היא לא נעשתה מבחירתם החופשית?

במשך חכמה, פרשת יתרו, ישנה תשובה מופלאה לשאלה זו: "שהראה להם כבוד ה´ בהקיץ ובהתגלות נפלאה, עד כי ממש בטלה בחירתם הטבעי, ויצאה נשמתם מהשגת כבוד ה´ והיו מוכרחים כמלאכים בלא הבדל, וראו כי כל הנבראים תלוי רק בקבלת התורה." מהות הבחירה החופשית היא שיכול כל אדם להחליט באיזה דרך ברצונו ללכת, הכרחת אדם לעשות כנגד רצונו זו כפיה. אין מי שיטען ששכנוע של אדם בצורה הגיונית היא כפיה, כך גם במעמד הר סיני הקב"ה מראה לעם ישראל את האמת – כיצד יוכלו לסרב?! במציאות כל כך משכנעת לא יכלו בני ישראל וגם לא היה כל היגיון לבחור באפשרות אחרת, זו הייתה משמעותה של הכפייה במעמד הר סיני.

בדרך זו ניתן להבין את המשך דברי הגמרא הנ"ל: "אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב: קימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר." (שם), בימי מרדכי ואסתר, כשהמציאות שעמדה לנגד עיני היהודים לא הייתה מוכרחת שיד הבורא בה – ניתן לראות את כל סיפור המגילה כצירוף מקרים ובכל זאת בחרו היהודים לראות, מתוך הסתר הפנים, את הקב"ה כאחראי ומנהיג לבירה.

[לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה´ בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים כִּי מֵאַהֲבַת ה´ אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם ...] (דברים ז, ז ) סיבת הבחירה של הקב"ה, בנו כעם הנבחר, לא נבעה מתכונות מיוחדות של עמנו – רק מכוח זכות אבותינו זכינו לכך. ניתן להסביר כי אברהם אכן נבחר משום שהוא הראשון שהכווין את העולם לאמונה בא-ל אחד, אולם יש המבינים שהבחירה אינה מותנית בדבר מלבד הרצון הבורא. וכדבר זה כותב רבי יוסף אלבו: "... ולהורות שאהבת השם יתברך אל ישראל יותר מכל אומה ולשון אינה כאהבה ההדמות ולא כאהבה הטבעית אבל אהבה בחיריית נמשכת אל רצון האוהב בלבד בלי שום טעם כנה הכתוב אהבת השם יתברך אל ישראל בשם חשק אמר חשק ה´ בכם ויבחר בכם (דברים ו´) ושם חשק יאמר על הפלגת האהבה בלי טעם כמו שאהבת האיש אשה מיוחדת מזולתה אף על פי שהיא נאה הימנה יקרא חשק להיותה בלי טעם אמר הכתוב שכם בני חשקה נפשר בבתכם (בראשית ל"ד) כלומר אף על פי שהוא מוצא אחרת נאה ממנה וכן [אהבת השם יתברך את ישראל היא כחשק בלי טעם]..." (ספר העקרים - מאמר שלישי פרק לז).

[כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה´ יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה]

הרמב"ם, באיגרת תימן, כותב שמהות הצרות והסבל הם: "... נסיון ובחינה להראות אמונתכם וחבתכם בעולם, ושלא יחזיקו בדת האמת בעתות כאלו אלא החכמים יראי ה´ מזרע יעקב הזרע הטהור והנקי שנאמר עליהם ובשרידים אשר ה´ קורא...", מדברי הרמב"ם אנו לומדים שלסבל יש שתי מטרות:

א . ´להראות אמונתכם וחבתכם בעולם´ – מתוך כך שהעולם רואה שעל אף הקשיים אנו ממשיכים לאהוב ולהאמין בקב"ה, נעשה קידוש השם.

ב. ´שלא יחזיקו בדת האמת... אלא... יראי ה´ ´ - רק אלו המאמינים בקב"ה יזכו להמשיך ולהיות חלק מעם ישראל, כתוצאה מהקשיים והצרות, חוקר האדם ומברר אודות הסיבות למתרחש ומתוך כך יתחזק באמונה ואהבת ה´ יתברך.

בהמשך האיגרת, כותב הרמב"ם: "... ויש עלינו לשמוח במה שנסבל ונשא מן הצרות ואבדת הממון והגלות והפסד עניינינו שכל זה לתפארת היא לנו לנגד בוראנו וכבוד גדול. וכל מה שיפול ממנו בעניין הזה הוא חשוב כקרבן כליל על גבי המזבח ויאמר לנו על זה (שמות ל"ב כ"ט) מלאו ידכם היום לה´ ולתת עליכם היום ברכה...".

[יתגדל ויתקדש שמיה רבא]

מטרתו של עם ישראל בעולם היא להגדיל ולקדש את שמו של הבורא יתברך* בעניין זה, נאמרים בתקוני הזוהר דברים חמורים מאוד: "ויבואו בני האלוקים להתייצב על ה´ – ודאי למתבעא עלבוניה, דכולהו צווחין ככלבא, הב הב, הב לן חיי, הב לן מזוני, הב לן סליחה וכפרה. ואין איש שם על לב לבקש על עלבוניה דמאריה ושמו המחולל בגויים..." אנשים בוכים שקשה להם - אין פרנסה, רוצים: בריאות, סליחה, כפרה וכו´, אבל מי בוכה ומתאבל על גלות השכינה?

על כך כתוב בנפש החיים: "ואם היינו מכוונים בכל התפילות ובקשות רק על צער השכינה כביכול, בוודאי היינו זוכים להיות נענים על ענין בקשתנו, ולהגאל גאולה שלמה. אבל אשמים אנחנו בעצמנו, שאין אנו משימים על לבנו כלל צער השכינה כביכול, ואין אנו מבקשים רק על צערנו ודאגת פרנסתנו, לכן אנו נושעים רק מעט הנוגע לפרנסתנו... (דרשת מוהר"ח)". אם באמת היינו כואבים את חילול שמו של הקב"ה, כבר הייתה גאולה, מכיוון ואנו מתעסקים רק בצרכינו האישיים – אותם אנו מקבלים ואילו הגאולה ממתינה.

יהי רצון שנזכה במהרה בימינו לראות בשוב ה´ לציון.

ברכת ה´ עליך,

ירון

Benzvi613@gmail.com

כתבות נוספות