שאלה
היי...
דבר ראשון רציתי לומר שהאתר הזה מדהים...
ועכשיו לשאלה...
אני חוזרת בתשובה כבר חצי שנה בערך...המשפחה שלי [הורים, אחים] מסורתים, רוב המשפחה הגדולה שלי יותר, בן פורת יוסף דתיים...
אני שומרת נגיעה עם חודש שנה בע"ה.
את האמונה החזקה בה' תמיד הייתה לי אבל התחזקה בעקבות מקרה אישי שהשפיעה עליי בצורה דרסטית הייתי אומרת...אני מאוד מבולבלת...אני שלמה עם החזרה בתשובה אבל לפעמים השמירת נגיעה מפריעה לי, במיוחד כי חברות שלי לא דתיות [אבל מכבדות אותי] מלא אנשים מחזקים אותי ותומכים בי אבל לפעמים אני אישית מפקפקת בשמירת נגיעה..ברגעים שקשה לי שאני צריכה חיבוק מחבר שיאמר לי שהכל יהיה בסדר..אחרי הכל עד לפני שנה ומשו אני כן נגעתי בבנים...
מה אני עושהה?? להמשיך? להפסיק? להמשיך לחשוב על זהה?
תשובה
לשואלת שלום רב.
קודם כל יישר כח על ההתחזקות. זה לא דבר פשוט. זה דורש מאמצים רבים והתמודדויות שונות עם הרגלי העבר, עם לחצי המשפחה ועם החברה. ולכן צריך לשמוח בכל צעז והתקדמות.
שמירת נגיעה אינה חומרא צדדית אלא דין מפורש. וכמו כל שאר דיני כשרות ושבת, כך גם איסורים הקשורים לצניעות. וכמו בתחומים אחרים, גם זה לא קל. זה מחייב מאמצים והתמודדות וכמו שתיארת בשאלתך. אבל כאמור זאת הלכה כמו כל הלכה אחרת. ולכן צריך למצוא פתרונות. למשל את החיבוק התומך תקבלי מחברה, ולא מחבר. כדאי גם להתחבר עם אדם סמכותי כמו רב או רבנית או מדרשה ללימודי יהדות שיכולים לעזור, לכוון ולהדריך, ובשעת הצורך גם לעודד ולחזק
אקווה שעניתי ואם לא תשאלי שוב.
בברכה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם