שאל את הרב

מאיפה נובע הזלזול?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 01/06/09 18:19 ט בסיון התשסט

שאלה

שלום..

לאחרונה נתקלתי במספר מקרים של זלזול מצד כמה אנשים שאני מכירה..ואני תוהה על קנקנה של המידה הזו..מהיכן זה נובע? מגאווה?מחוסר כבוד? מחוסר בטחון? היה לי מאוד קשה עם אותם מזלזלים והאמירות שלהם וזה משהו שמאוד מטריד אותי מאז..

תודה רבה!

תשובה

שלום לך!

אכן מידה קשה. היא מזיקה גם לאדם עצמו וגם לסובבים אותו. אני מבינה שמעניין אותך השורש של המידה. אז קודם כל אני חושבת שכל ההצעות שכתבת נכונות – גאווה, חוסר ביטחון, חוסר כבוד. מעין חומה כנגד כל מה שעלול לפגוע בי. אין באמת תשובה מספקת לענות לאדם שמזלזל בך. אתה מרגיש שאין אפילו עם מי להתווכח. הוא מצליח לחסום כל אפשרות לדיון אמיתי ובירור האמת.
בואי נסתכל קצת במקורות.

במקורות שונים אפשר לראות שהאדם המזלזל נקרא לץ. אפשר להבין את זה כציניות. האדם הציני חוסם את עצמו מביקורת ומדעות שונות. הוא אינו פתוח כלל להקשיב ולכן חוסם את עצמו מכל התקדמות אישית. הוא נשאר עם עצמו.


הרמח"ל במסילת ישרים מזכיר את ההרס שגורם הלצון:

"כמו המגן המשוח בשמן, אשר ישמיט ויפיל מעליו החצים ומשליכם לארץ ולא יניח אותם שיגיעו אל גוף האדם, כן הלצון מפני התוכחה והמרדות. כי בליצנות אחד ובשחוק קטן יפיל האדם מעליו ריבוי גדול מן ההתעוררות וההתפעלות, מה שהלב מתעורר ומתפעל בעצמו מדי ראותו או שומעו ענינים שיעירוהו אל החשבון והפשפוש במעשים, ובכח הליצנות יפיל הכל לארץ ולא יעשה בו רושם כלל. ולא מפני חולשת הענינים ולא מפני חסרון הבנת הלב, אלא מפני כח הלצון ההורס כל עניני המוסר והיראה."


רש"י במשלי (כ"ד, ט´) מזכיר את חומרת הליצנות: "ליצנות היא המתעבת את האדם על הקדוש ברוך הוא ועל הבריות"


רבנו יונה בספר שערי תשובה" מדבר על 5 סוגי לצים-


1. איש הנותן דופי בבני-אדם,, כלומר איש הלועג לאדם אחר. זה קורה שמשתלבות 2 מידות רעות האחת- זדון, כלומר כשאדם עושה מעשה רע לאחר שאינו למטרת רווח עצמו . אלא פשוט למטרת הפסד חברו. והמידה השניה היא הגאווה.
2. מי שלועג לאדם מפני שלא הצליח בממון או בכבוד (לדוג´ עני),או שאינו חכם. וזה בא מפני הגאווה.
3. אדם שלועג לדעות של אחרים ואינו מקבל תוכחה.
4. אדם הקובע עצמו לשיחה בטלה ודברים בטלים.
4. הלועג לדברים לא מפני שהוא באמת בז להם אלא מתוך צחוק, לדוג´ – כי הוא שיכור.

אם כן ראינו שהזלזול, הציניות, הליצנות, היא מידה מסוכנת שמרחיקה אותנו מתוכחה, ממוסר ומיראה. היא יוצרת מסיכה בינינו לבין העולם, מרחיקה אותנו מאנשים אחרים ומהאמת, ונובעת פעמים רבות מגאווה.

אז לגבי עצמינו – עלינו להתגבר במידת הענווה, לתת כבוד לכל אדם ולהתייחס לדברים ברצינות ולא בזלזול ובלעג.
ולגבי התמודדות עם המזלזלים-
עלינו להזהר שכשאדם אחר מזלזל בנו זה לא ישפיע עלינו לרעה ולא יפגע במידות שלנו. עלינו לחפש אמת בדבריו אך להתייחס אליהם בפרופורציות מתוך ידיעה שהן נובעות מזלזול.

האנשים המזלזלים פעמים רבות – אינם פתוחים למשמע תוכחה כפי שראינו ולכן לא יעזור אם נוכיח אותם. אבל – לפעמים ציניות אצל אדם הפכה להרגל והוא אינו שם לב לכך. לכן כשמדובר בחבר קרוב שיש סיכוי שישמע לי, אני ממליצה לתפוס איזה שיחה קצרה מתוך נחת וכבוד ולהאיר לו את המציאות, כדי שהמשך חייו יהיו טובים יותר.

(אפשר לעיין גם בספר "נתיבות עולם" של המהר"ל מפראג, בנתיב הליצנות).


מקווה שזה עזר ושנזכה כולנו בעזרת ה´ לענווה אמיתית!

ניתן לפנות אליי בשמחה,
שמרית
shimritb10@gmail.com

כתבות נוספות