שאלה
לחברים מקשיבים שלום,
מאז הגרוש אני לא מפסיקה לחשוב על כל מה שקרה מאיפא ולאן אנחנו ממשיכים,,וכמובן עוד דברים שמציקים לי.
אבל אחד הדברים היותר מציקים לי וזה בעצם הראש לכל הבעיות מבחינתי שהרבנים ראשי הציבור אינם קמים ועוזרים לכל הנוער שכל כך צמא ומצפה לישמוע למה למען ה' לא עושים כלום וזה לא רק מתבטא שם כך גם באולפנא שלי מרגישה כאילו הצוות מפחד לדבר .... מצפה לתשובה כולי בוערת.........
תשובה
שלום רב
אני רואה שנושא הגרוש ממשיך להעסיק אותך וטוב שכך, שכן זה לא דבר שהיה ונגמר- אלא זו מציאות שאנו חיים בתוכה כעת.
רב גדול העביר שיחה בעצמונה ערב הגרוש ואמר להם- משל לחיל מצטיין שרץ לאורך המסלול עוקף את כל הפלוגה שלו, את כל המכשולים שבדרך ומגיע ראשון בטוח בעצמו בדרכו ובהישגיו, אך אז מקבל את פניו מפקדו ואומר לו: יפה מאוד, אך איפה כולם??? אנשי גוש קטיף בנו התיישבות לתפארת, חיים של תורה, ותורת חיים, מתוך מסירות נפש של ממש על אהבת התורה העם והארץ. הם היו החיל שרץ בראש המחנה עם הישגים נהדרים, אולם העם נשאר מאחור, זה לא מספיק שיש ציבור מצטיין בעם ישראל- הקב"ה רוצה את כל המחנה. אז מאיפה ולאן ממשיכים? קדימה לגאולה שלמה, עם כל עם ישראל בלי להשאיר שום פלג מאחור.
לפני 200 שנה קבע הגר"א שאנו בתהליך של גאולה טבעית, כלומר הגאולה מגיעה לא בדרך של ניסים גלויים אלא מתוך תהליכים לכאורה ארציים. עמ"י עולה לארץ ישראל, מקים מדינה, בונה צבא ונלחם על כיבוש הארץ. המחדלים הללו שאנו רואים הם "הקמעה קמעה" של הגאולה בצורתה הטבעית, כלומר דרגה דרגה- אלו הם פיתולי הדרך לכיוון בית המקדש השלישי.
כמובן שיש בידנו לקצר את הדרך, אין זו מצווה ללכת בכל הפיתולים הללו. לצערנו קרה מה שקרה והגוש נפל ועם זאת ומתוך כך אנו ממשיכים לצעוד קדימה והפעם עם כל המחנה.
זה נכון שהרבה גורמים אכזבו אותנו- צה"ל, הממשלה, אך מעל לכולם האחראי הוא העם, כן המונים יצאו מהבתים הפגינו, כאבו וזעקו אך זה לא העם. עם ישראל בתודעה שלו לא סיפח לשטחי ארץ ישראל את יהודה, שומרון וחבל עזה, הם כבר שלושים שנה נחשבים שטחים כבושים. לפני כמה שנים נאבקנו על הגולן, והגולן אכן נשאר בידנו, כל ילד יודע שהגולן הוא חלק מארץ ישראל, אולם לגבי יש"ע יש עדיין ספקות לצערנו.
שיודעים מה שורש הבעיה הרבה יותר קל לבחור את סוג המאבק, כרגע עלינו להשקיע כל שביכולתנו על מנת להגיע לכל העם- פנים אל פנים, לדפוק על כל הדלתות והלבבות. להרים תנועה רוחנית של הסברה וקירוב לתורת ארץ ישראל, לקחת את הרוח הכללית שנמצאת בתוך עולם הישיבות ולהנחיל אותה לעם.
החלק השני של שאלתך, "מדוע הרבנים לא מדברים לנוער?" מעט תמוהה בעיני כי הרבנים כן דיברו ומדברים כל הזמן (יש דיסק שנקרא- "ממנה יושע"- שיחות בעקבות משבר ההתנתקות- ניתן להזמינו מסניף "פנים אל פנים" שבמרכז שטנר בירושלים). אם כוונתך לשאול מדוע הרבנים אינם מציעים פתרונות קסם - כנראה שגם להם אין...
לגבי האולפנה, לא נראה לי שהצוות מפחד לדבר אולי תבקשו שיחה בנושא, או שתמליצו על רב מסוים שיבוא להעביר.
הדס
hadashalem@walla.com