שאלה
בס"ד
שלום רב,
קשה לי להבין מהי בעצם מטרתנו בעולם.
מצד אחד תמיד אומרים שהעולם הזה הוא הפרזודור לעולם הבא ולכן אנו כאן בכדי לקיים מצוות ולצבור מעשים טובים וכו'
אבל מנגד עומד הייעוד של האדם ושליחותו, עומד גם לתקן עולם במלכות שדי.. עומד הרצון האנושי נראה לי של רבים ממנו להשאיר משהו להיות מישהו.
אנשים אמרו לי לא פעם שתפקידי בתור אישה הוא בעצם להקים בית ומשפחה לחנך את הילדים אבל לי זה לא נראה מספיק. רבנים גדולים דחו את חתונתם מפני שרצו להעמיק בלימוד התורה וכמו כן הם עסקו בעוד דברים רבים של העולם הזה והשאירו חותם רב משמעות בהיסטוריה. מכאן השאלה היא מהו המצב האידאלי? האם עליי לדכא את הרצון הזה הפועם בי להשפיע ולשנות ?או להשאיר ממנו משהו? להיות מישהו? להשפיע כהוא זה על העולם? או שמא באמת עדיף להסתגר ב4 אמות ולהתרכז בתא המשפחתי כייעודי בעולם?
תשובה
שלום וברכה.
שאלתך מבקשת תשובה קצרה על שאלה אין-סופית, על כן אני אענה תשובה כללית על השאלה הכללית ששאלת, ותשובה פרטנית על השאלה האישית שלך.
מטרתנו בעולם פשוטה, וכל מתפלל מזכיר אותה שלוש פעמים ביום: "לתקן עולם במלכות ש-די". פירושו של דבר – מצד אחד לחיות את חיינו הפרטיים בדרך ה´, בדרך התורה והמצוות. מצד שני – להשתמש בכשרונות שלנו וביכולות שלנו כדי לעשות את העולם טוב יותר, ישר יותר, אמיתי יותר, אוהב יותר. כל אחד בדרכו ועל-פי נטיית ליבו.
מכאן מובנת התשובה לשאלה האישית שלך. יסלחו לי האנשים שהזכרת, דעתי שונה בהחלט.
ישנם תפקידים רבים בתיקון עולם, שיכולים להיות נשיים, או אפילו שעדיף שיהיו נשיים. אם יש בך רצון להשפיע ולשנות, ויש לך את הכוחות והיכולות לכך, והכל מתאים לדרכי התורה והליכותיה – אדרבה ואדרבה! זו שליחותך וזה החלק שלך במסע הארוך של תיקון עולם.
זה לא אומר שאני חושב שמשימת הקמת בית וגידול ילדים איננה בראש סולם העדיפויות, אבל בימינו המשימה הזו יכולה להותיר זמן וכוח גם לעשות דברים אחרים חשובים וטובים. יותר מזה – דווקא אישה שמרגישה שהיא ממצה את עצמה ואת יכולותיה, יהיו לה יותר כוחות להשקיע בתוך הבית. אישה שמרגישה מתוסכלת מהסגירות בבית ומהעיסוק הבלעדי בגידול הילדים – לא יהיו לה לא כוח ולא חשק לעשות את זה כמו שצריך. מעבר לזה שזה לא נכון – זה גם לא בריא לאישה, לבעלה, לילדיה ולבית כולו.
מעבר לזה – הקמת בית וחינוך ילדים שיהיו אנשים בריאי נפש, טובים ומוסריים ועובדי ה´ – זה לא דבר קטן בכלל. זה משפיע מאוד, ומשנה מאוד אם רק מסתכלים בטווח קצת ארוך. בלי אמהות טובות, בלי בתים טובים ובריאים – לא נוכל לעולם להתקדם לתיקון עולם, כי נהיה עסוקים כל הזמן בתיקון הפגמים הנפשיים של הילדים והחברה.
לסיכום: שלא תקטן בעינייך חס ושלום החשיבות של הקמת משפחה, של חינוך וגידול ילדים בריאים וטובים. אבל, כמו שכתבתי, אם יש יכולת לאישה לעשות עוד דברים טובים, ולמצות גם את שאר כוחותיה ויכולותיה, טוב וחשוב שאכן תעשה את זה – לטובתה, לטובת משפחתה ולטובת שיפור העולם.
כל טוב ובהצלחה,
דוד
davideinat@gmail.com