שאלה
שלום לכבוד הרב,
לאחרונה נתקלתי במקרה שהייתי רוצה לבררו מבחינה הלכתית.
התפללנו מנחה ואבל מסויים עלה להיות ש"ץ,
לאחר התפילה החלו 2 אנשים לדבר על כך, שהוא אינו ראוי להיות שליח ציבור הם החלו מונים את מגרעותיו לכאורה (לאשתו אין כיסוי ראש,אינו לומד תורה וכו')
הם טענו שהיה להתפלל ביחיד במקרה כזה,וכן אין ליהודי בעל טלוויזיה לעלות להיות שליח ציבור וכן יהודי שבניו לא לומדים במוסדות X
כשפניתי אליהם בטענה שדיבוריהם הם לשון הרע אחד האנשים טען כי אין מדובר בלשון הרע בטענה מסויימת שאיני זוכרה (אולי חילול השם ?)
האם יש אמת בדבריהם וגם התר מסויים לדבר לשון הרע?
פניתי ואמרתי לו שרק מי שכופר בתורה שבעל פה ובכתב ניתן לדבר עליו לשון הרע מעיקר הדין
מהי ההלכה במקרה הזה לכל פרטיו בעניין הש"ץ -תפילה ביחיד או לא?
וכן בעניין הדיבורים שדיברו עליו האנשים האם הם בגדר לשון הרע או בשל כך שרצו בטובת התפילה מותר?
והאם יש אמת מסויימת להגיד שמי שצופה בטלוויזיה או שבניו לא לומדים במוסדות X הוא פסול לשליח ציבור?
וכן האם מותר בלי קשר לסיפור לדבר על אנשים מסויימים בלי להזכיר את שמם ? הרי כאשר מונים מגרעותיו של אדם גם אם השומעים לא יודעים על מי מדובר מספר העניין חושב על אנשים מחשבות רעות
שאני מניח שאסורות.
תודה רבה הרב.
תשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
האנשים שדברו על הש"ץ לא נהגו כהלכה, כיוון שאפילו אם יש להם טענות ומענות עליהם לדבר רק אם הנוגעים בדבר (רב בית כנסת, גבאים) ולא סתם אחד עם השני. כמו כן אפילו אם הם הגבאים והיה מותר להם לדבר לצורך בית הכנסת, אסור שמישהו אחר ישמע את הדברים שלהם, ולפי המכתב גם אתה שמעת, א"כ הם עברו בודאי על לשון הרע.
לגבי מי שצופה בטלביזה, אין כאן אלא ספק, שהרי מי יודע אולי הוא רואה רק תוכניות כשרות, וכן אולי רק חדשות? או ספורט ביום חול וכדו', כך שאין אדם יכול לומר בודאות שהחזן רואה דברים אסורים, ואסור לומר לשון הרע בדבר שאין עליו ודאות, ומאידך אין אפשרות לאסור על אדם להתפלל בגלל ספק עבירה. גם זה שאשתו בלא כסוי ראש איננו פוסל אותו מלהיות ש"ץ, ורבים מרבני וחזני אשכנז היו כאלו שנשותיהם לא הלכו עם כסוי ראש, ומה עוד שמעשה אשתו אינם פוסלים בו.
על כן התחזקו בהלכות לשון הרע, הרבו צדקה להטיב וללמד זכות על ישראל.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון