לקוחות נוצרים

שלום וברכה.

בהלכות עבודה זרה, (שולחן ערוך יורה דעה, סימן קמח) , נאמר שאין מסייעים לנכרים, ואין מוכרים להם דברים הקשורים לחגיהם, שלשה ימים קודם החג, כיוון שיש בכך מעין סיוע לעבודתו. אולם בסעיף האחרון (יב) בסימן זה נאמר: "יש אומרים שאין כל דברים אלו אמורים אלא באותו זמן, אבל בזמן הזה אינם עובדי עבודת כוכבים, לפיכך מותר לשאת ולתת עמהם ביום חגם ולהלוותם וכל שאר דברים" הרמ"א מוסיף שמחשש איבה, אף מותר לתת כסף ל'כהניהם', כיוון שאין עושים מהם חפצי עבודה זרה, אלא בעיקר אוכל ומשקה. בסוף דבריו הוא מוסיף" ...ומכל מקום בעל נפש ירחיק מלשמוח עמהם אם יוכל לעשות שלא יהיה לו איבה בדבר." כלומר, רצוי להימנע במידת היכולת.
כלומר, לא ברור שהנכרים של היום נחשבים עובדי עבודה זרה, וגם משום חשש איבה אין להימנע מלסחור עימהם קרוב לימי חגיהם.
ישנם היתרים נוספים בקשרים עסקיים עם גויים*
• אם ממילא הם ישיגו אותה סחורה במקום אחר, אין בזה משום סיוע.
• נצרות נחשבת להרבה פוסקים, עבודה זרה בשיתוף, שאמנם אסורה על ישראל, אך לא נאסרה לגויים.
מכאן לשאלתך. ראשית, רוב העולם הנוצרי של היום (ולצערנו גם הרבה יהודים בארץ), איננו מייחס ערך של פולחן או עבודה זרה ל"חג" המולד, אלא כציון של סוף השנה האזרחית ותחילת השנה החדשה ש"נחוג" במסיבות.
גם הסמלים הקשורים לחג זה, שעליהם שאלת, לא ברור שהם קשורים לפולחן או אמונה. (ובכל מקרה, אפשר לבחור סמלים שאינם מסמלים משהו דתי)
הנצרות כאמור, לדעת הרבה אחרונים נחשבת כעבודה זרה בשיתוף שלא נאסרה על הגויים, ואין איסור מסייע להם אפילו בפולחנם ממש.
מכיוון שמדובר בתחרות עסקית, והם יוכלו להשיג זאת ממקום אחר, גם זה מהווה סניף להיתר.
לסיכום, יש בהחלט מקום למצוא היתר לדבר, ולכן בוודאי, שאין עליך חובה להכשיל את הפרוייקט. עם זאת, כפי שכותב הרמ"א, "בעל נפש יחמיר על עצמו", אם יש באפשרותך להימנע מלהיות שותף פעיל, כדאי להימנע, מפני שהדבר קשור בכל זאת לאמונה של נכרים.
כל טוב.