שאל את הרב

לפתע נדלקה נורה אדומה...

חדשות כיפה חברים מקשיבים 06/05/06 21:49 ח באייר התשסו

שאלה

כיצד יש להסתכל על קשיים האם כאיתות המאות לעצור ולחזור אחורה או כעל אתגר וניסיון

אשמח אם יוציונו מקורות בהם אוכל לעיין לפירוט ותוספת ביאור ועיון?

תשובה

שלום לך!
שאלה יפה!
עצם השאלה כבר מראה על הבנת היחס הנכון לענ"ד- למושג הקשה של קשיים.
רבים האנשים שיקטרו על הקושי, רבים האנשים שיבחרו שלא "להרים את הראש מעל המים" כמו שהמשיל את הדבר דוד המלך ביחסו לקשיים "כל משבריך וגליך עלי עברו" ז"א הגלים עוברים עלינו אבל אנחנו לא נשברים. וכמו שהעיד על עצמו ר´ עקיבא שרבים הגלים שעברו עליו ו"כל גל וגל נעניתי לו בראשי" ז"א להתכופף, לכופף את הראש לרגע, לחכות שהגל יעבור ולהרים את הראש, לשחות קדימה..
צריך להיות כלל חשוב בחיים לכל אדם- כל משבר בא לקדם את המציאות, כל קושי הוא אתגר, כל קושי בא להאיר צד מסוים של טוב שלא ראינו עד כה. אין עניין לשוב אחורה, אין עניין לעצור את ההתקדמות. אבל... יש עניין להתבונן בכאב, לא לטייח, לא להתעלם אלא להפיק לקחים, להסיק מסקנות- לאן פניי יהיו מועדות מעכשיו? האם יש דרך לשפר? איך אני לוקח את הטוב שהיה קודם ומשכלל אותו? בחסידות מדברים על מושג של "רצוא ושוב". לכל אדם יש נקודות גאות ונקודות שפל, יש זמנים בהם "הולך לנו" ויש זמנים שבהם ממש לא. ואומר רבי נחמן זצ"ל- כשאדם נמצא בתקופות של ה"שוב", של השפל- אז צריך לדעת שאלו הזמנים שבהם הוא הכי קרוב לה´! למה? - כי בזמנים האלה הרבה קליפות יורדות, הרבה הרגלים, הרבה גאווה, הרבה שכבות יורדות מהלב- רק עכשיו אפשר להמשיך! רק עכשיו אפשר להתעלות! ענווה, התחדשות, לב טהור! אם כן תפקיד הקשיים ודאי לקדם אותנו, תפקיד הקשיים לברר אצלנו באופן עמוק היכן אנחנו עומדים ולאן כדאי שנתקדם. אין עניין לשוב אחורה ואף אין עניין לעצור ולבטל ב"מחי יד" את כל מה שעשינו עד כה- להיפך! להסיק מסקנות, לעשות חשבון נפש, לקחת את הטוב שהיה עד כה ולהמשיך תמיד ב"השתלמות" שלנו בעוה"ז...
ואסיים במשל ידוע: איש אחד נסע במכוניתו ולפתע נדלקה נורה אדומה, מה עושים? נורה אדומה תמיד מציינת שחייבים לעצור ולבדוק? מיד עצר את מכוניתו במוסך לתיקון. בעל המוסך כשראה את הבעיה החליט שאין לו כוח עכשיו לפרק את המנוע ולמצוא את הבעיה, משך את חוט החשמל של הנורה האדומה וניתק אותו. "הנה, מכוניתך עכשיו כמו חדשה, סע לשלום" מיותר לציין שכעבור כמה קילומטרים המכונית החזירה נשמתה ליוצרה..
הנמשל ברור- אסור להתעלם מנורות האזהרה (הקשיים) שנדלקות לנו בחיים, צריך לטפל בשורש אבל לא לזרוק את כל האוטו בגלל שחלק אחד לא טוב ובודאי שלא לעבוד על עצמנו שתיקנו משהו בלי באמת לנסות לתקן.. אני מזמין את כל הקוראים להוסיף מקורות לעיון...
בהצלחה בכל הדרך הארוכה, הקשה, היפה והמאתגרת, אשמח לעזור תמיד,
אילן
ilancohen9@walla.co.il

כתבות נוספות