לעבוד את הקב"ה בחיי היומיום

שלום לך.

ראשית קבלי את הערכתי הכנה על עבודתך עד היום, ועל הרצון להתעלות ולהתקדם. אני רואה שיש לי פה בחורה רצינית ועמוקה אשר מישירה מבט .לא מוותרת – כל הכבוד.

ישנה פה בעיה כפי הבנתי. הייתי מגדיר אותה כפער בין הרצוי למצוי. לדעתי אין לך במקום שבו את נמצאת עכשיו צורך בהסברים איך להתקרב אל ריבונו של עולם בלב. את מבינה ומקבלת שה' הוא האלוקים ואין עוד מלבדו. השכל יודע והלב מבין ואוהב ורוצה בקרבתו שזה נפלא. לשלב הזה הייתי קורה הרצוי. שם את נמצאת בעצמך. או כפי שהגדרת "את זה עשיתי מזמן.."

מתי מתחיל הקושי ? בשלב המצוי. הרי ה' ציוה אותנו . ישנה תורה גדושה ולא חסר איך לעבוד את ה'.

ופה הנקודה "אני לא מצליחה לעבוד אותו בתכלס בכל הדברים הקטנים " (סוף ציטוט) ויוצא שאיך אפשר לראות את עבודת ה' (או את ה'...) בכל דבר בחיים ?

עד כאן שלב הבעיה.

אומרת לנו התורה : "בנים אתם לה' אלוהיכם, לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עינכם למת" (דברים י"ד , א'). על הפסוק הנ"ל דרשו חז"ל "תניא, ר' יהודה אומר, בנים אתם לה' אלוהיכם- בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם נקראים בנים, ובזמן שאין אתם נוהגים מנהג בנים אין אתם נקראים בנים, ורבי מאיר אומר, בין כך ובין כך קרואים בנים, שנאמר בנים לא אמון בם".

חז"ל מנסים להגדיר לנו מהו בן. ולא סתם בן אלא בן לאביו שבשמיים. אם ננסה להבין את עומק המשמעות של המונח בן נמצא שתמיד ישנו קשר בין הבן לאביו."בין כך ובין כך קרואים בנים"

גם אשר אין אמון בם כמו שאומר הפסוק עדיין נקראים בנים לשיטת רבי מאיר. כלומר דעתו של רבי יהודה מאוד ברורה – תנהג כיאות תהיה בן אחרת לא תקרא כך.

אך פה מגיע החידוש של רבי מאיר – כל הזמן קרואים בנים !

ומיד תעלה השאלה ? והרי לא כל הזמן מצליחים לעבוד את ה' ? אני לא מצליחה לעבוד אותו בכל דבר בחיים ? ולא תמיד מרגישים אותו ?

זהו שאמר רבי מאיר – בנים!

ילד יודע שאביו באזור. תחושת האבא חופף עליו. מספרים לנו חז"ל מדוע לא חטא יוסף באשת פוטיפר ? כי נראה לו דמות דיוקנו של אביו ואין הוא מסוגל לחטוא, דמות אביו חופפת עליו.

אנחנו בניו של הקב"ה, זו נקודה שאת מרגישה שהיא אמיתית לך. העניין הוא שאין רק שחור ולבן בעבודת ה'. יש מצב של תהליך.

מצוות נועדו לבנות בנו גם את הרגש וגם את ההבנה. ברור לנו שאין אנחנו יכולים לקיים את כולם אך רוצים לעשות ככל שביכולתנו ע"מ לעבוד את ה'. בעוד שאנחנו יודעים שהוא תמיד שם.

לכן עצתי נתונה לך, בהבנה שאנחנו בנים למקום ללכת צעד צעד, לבחור מצווה ועליה להשתדל להקפיד כמה שאת יכולה , לאט לאט לאסוף מצוות, ברור שיש שלבים שמרגישים יותר קרבה לפעמים ולפעמים מרגישים ריחוק אבל בדיוק בנקודה זו החובה היא עלינו על העבודה שלנו. לכן כדאי ללכת שלב אחרי שלב וכמובן הכי חשוב בשמחה גם אם קצת קשה.

טיפים קטנים הם המצוות, שהם בעצם עולם מלא. החכמה היא לדעת לחבר בין המצוות לבין הבנה של מי ומה עומד מאחוריהן. ופה מגיעה עצתי השניה לך.

ללמוד, כלומר להתעניין במה שעושים מדוע ולמה כך תוכלי לחבר את רבש"ע יותר לחיי המעשה.

עוד עצה קטנה לי, יש משמעות גדולה לסביבה שחיים בה.

התרבות שבה אנחנו חיים ביום יום לפעמים מניחה את עצמי במרכז ושוכחת שיש פה איזה בעל בית. ולכן

יש משמעות גדולה לחברה, חברות וכו'. ואני חוזר, כמובן שמחה כמה שניתן מוסיפה מאוד לקדושה ולהרגשת קרבה אליו יתברך.

מקווה שעזרתי ולו במעט. ותמיד אשמח להמשיך לעזור.

המון בהצלחה.

אדיר.
Adirus9@gmail.com