לנסוע לגוש בניגוד לדעת ההורים?

שלום וברכה!
קודם כל, חזקו ואמצו, אתם החלוצים של עם ישראל!
לא קל להיות בסיירת מטכ"ל, אבל מי שנמצא שם – זוכה זכות גדולה מאוד. תהיו איתנים, ובעזרת ה' בזכות האמונה הבריאה של עם ישראל הבריא יתנדפו כל החולשות.

ולגופו של עניין:
[באופן הלכתי], מצוות כיבוד הורים פירושה כפשוטו – לכבד. אם ההורה מבקש לקנות משהו במכולת, צריך לרוץ ולמלא את בקשתו. אבל אין פירושה של המצוה זכות החלטה של ההורה בעניינים אישיים ובהחלטות אישיות. הדוגמא הנפוצה לכך היא שהורה אינו יכול להחליט עם מי הילד שלו יתחתן, ובכלל זה גם לא להחליט באלו דרכים לפעול למען גוש קטיף.
על מצוות כיבוד הורים אפשר לקרוא באריכות בקישורים מהספר 'פניני הלכה':
חלק א: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1832
חלק ב: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1834
חלק ג: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1835

אולם, אם נשאל מה [נכון] לעשות, אקדים ואומר שודאי עדיף שהדברים יעשו דרך הסכמה, בכל הדרכים האפשריות, ודברי הבאים מתייחסים רק למקרה שחילוקי הדעות נשארו בתוקפן.
השאלה המרכזית, לדעתי, היא מהי עוצמתה של התנגדות ההורים? אם כתוצאה מעשיית מעשה בניגוד לדעתם יווצר משבר אמון או אפילו נתק, אני חושב שבאמת כדאי יותר לעסוק בפעילויות מקומיות. יש ערך גדול גם לפעילות הארצית, להתססת כל השטח וליצירת אוירה ברורה שהעם סולד מרעיון העוועים הזה. זאת משום שהקשר עם ההורים הינו דבר חשוב מאוד, ויש לו השפעה ארוכת טווח על כל החיים, ורק אם היינו בטוחים שדוקא מעשה מסויים ולא אחר הוא זה שיציל את הגוש, היינו חייבים לעשות אותו.
ואם מחליטים שכך נכון יותר לעשות, הקושי הרגשי מובן אבל צריך לזכור ולהזכיר לעצמנו שלא אנחנו בוחרים את הסיטואציות שאנחנו נקלעים אליהם, אלא הקב"ה בחר אותם עבורנו. ואם בסיטואציה מסויימת נכון יותר – לפי מה שעינינו רואות – לפעול בצורה מסויימת, אז זהו רצון ה'.
בכל אופן, לא תמיד התנגדות של ההורים פירושה יצירת נתק. לפעמים הם רק מעדיפים שלא נעשה דבר מסויים, אבל הקשר איתם ימשיך בדיוק כשהיה, ואז לדעתי יש מקום יותר לשקול בחיוב פעילויות חשובות למען הגוש, כי באמת מדובר בצו השעה.
אני מקווה שעזרתי, ואשמח לתגובות – גם מאנשי חינוך
יעקב,
yaakov@makshivim.org.il