למה תמיד נראה שהבנים מתעניינים בחיצוניות?

תמיד נראה? תמיד נשמע? או שגם וגם?
נראה לי כל השאלה שלך נגזרת בעצם מבנים ממאדים ונשים מנוגה.
ובואי נלך ביחד בשביל החלב ונפטפט על זה קצת:
זה לא סוד שבנים ובנות שונים ולא רק מבחינה חיצונית/פיזית,
יש גם הבדלים בתכונות, במבנה האישיות ובנפש עצמה.
אם תשימי לב גם בנים ובנות עובדים ת'קב"ה בצורה שונה,
למשל בנים נוטלים לולב, הם רוקדים בשמחת תורה עם התורה,
מניחים תפילין מידי יום וסתם לידע כללי צריך להניח את התפילין חזק ככה שהרצועות ישאירו סימן.
לעומת זאת בנות מ'זה-לא-בקטעים האלה ועבודת ה' שלהן טיפהל'ה אחרת.
כמו ששמת לב (כי קצת קשה לפספס..) בנים כדי להרגיש ת'חיבור לקב"ה צריכים את כל הדברים הפיזיים האלה, זאת בעצם הדרך שלהם להתקשר,
ואילו אצל בנות החיבור לריבונו של עולם יותר טבעי, נשמתי ורוחני, שאגב זאת בדיוק גם אחת הסיבות ללמה לבנות יש פחות מצוות שהן מחוייבות בהן.
שלא תביני לא נכון זאת לא שאלה של טוב או רע אלא של מציאות ומבנה נפש.
מסתבר שכמו שמבנה הנפש הזה משפיע על עבודת ה' הוא משפיע על עוד כל מיני דברים,
לדוג' השאלה שהבאת.
אז כשחושבים על זה בקשר בין חבר לחברה זה מרגיז ומעצבן ואווווף-עם-הבנים-הסתומים-האלה-שיתבגרו-כבר-הלוואי-אמן..
רק כמו בכל דבר כשמגיע הזמן זה הפרי הכי מתוק בעולם ואם הוא עוד לא הגיע (הזמן)
פלא באמת שהפרי הזה יהיה דוחה רצח למרות שהוא נראה מור אור לס בדיוק עם אותה כיפה וחיוך חמוד כמו הפרי הראשון.
ועל זה שכשמגיע הזמן אז מפליא לראות שהדברים לא נשארים בקצוות וגם לבנים יש יותר מקטע רגשי עוד לא התחלנו לדבר.

רק טוב
רינת
rintz3@gmail.com