שאלה
שלום! קודם כל,תודה רבה לכם!(:
למה שהקב"ה יקשיב לפילות שלי כשבאותו חדר איתי(שלא לדבר על צדיקים שבחוץ..)נמצאת מישהי שהיא פשוט צדיקה(עושה מעשי חסד,מתפללת בדבקות)?
למה שבכלל ישמע לתפילות שלי?!
אני לא צדיקה בכלל,ובתפילות גם הרגעים שאיכשהו בסדר נקטעים מהר(לצערי אפילו על השאלה הזאת חשבתי בזמן התפילה..).
אם אני לא טועה בחסידות הרבי הוא זה שמעלה את התפילות של כולם והרבה פעמים אנחנו הולכים לבקש ברכה מרב,אז אפשר להסיק מזה שבעצם יש אדם שהתפילה שלו שווה יותר ומתקבלת יותר(אני יודעת שהקב"ה שומע לקולו של כל אחד,אבל עדיין..)?
זה נשמע די הגיוני,אבל זה מייאש!
יש טעם להתפלל עד שאני לא שווה משהו?
תשובה
בס"ד
שלום לך, צדיקה!
ממש מצטער על האיחור הרב במענה...
זה ממש, אבל ממש צובט בלב לפעמים, שעד שאנחנו באים להתפלל ומתארגנים, מנסים "לתפוס" את אבא שבשמים בקו הטלפון הפרטי שלנו –
פתאום בא איזה מישהו שיושב כמה מטרים לידינו בבית הכנסת או בסניף, ומתחיל "להתלבלב" לנו מול הפרצוף.
נראה שלעומתו אנחנו ממש בתחתית המנהרה מבחינה אמונית/דוסית/צדיקותית/דבקותית/ כל מיני שמות אחרים שאפשר למצוא במילון בנושא...
זהו?! "הלכו פייפן" כל ההשקעות שלנו? כל התפילות?
נוצרת הרגשה כזאת שהקב"ה, כביכול, אומר לנו באמצע התפילה:
"סליחה, חכו רגע, יש לי שיחה ממתינה חשובה על הקו, אתקשר אליכם מאוחר יותר...".
כאילו, איפה ה"עוזר דלים (מתבטא [לא רק] בכסף) – עננו ביום קוראנו"?
אני מקווה שהקב"ה יעזור לנו [יחד] למצוא תשובה לשאלה הנפלאה הזאת, שקשורה לכל אחד ואחת בישראל.
ברשותך, ננסה לענות על השאלה [לא] לפי הסדר.
[send]
נחקור קצת את התפילה – ממבט של [צופה].
בית הכנסת מחולק לכמה חלקים:
עזרת נשים, עזרת גברים, הבימה, הדוכן, ולידו ארון הקודש.
אה, נכון, יש את גם השטח של אנשי "בית הכינוס" שמדברים על הא ועל דא.
משתתפי התפילה הם 3:
הקהל, שליח הציבור, וכמובן – הקב"ה עצמו.
מהלך התפילה נערך כך:
הקהל מתפלל, שליח הציבור שולח את התפילה, הקב"ה – מקבל!
וכך אומר הרמב"ם:
"תפילת הציבור נשמעת תמיד!
ואפילו היו בהן (=בתוך הציבור) [חוטאים] – אין הקב"ה מואס בתפילתן של רבים.
לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם [הציבור].
ולא יתפלל ביחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור" (רמב"ם הלכות תפילה פרק ח´ הלכה א´).
[ללא שולח – אין שליח]
אבל אם הולך משתתף, למשל – אחד מהקהל, שהוא אחד מהציבור,
מה ישלח לאלוקים ה[שליח של אותו אדם]? פיצה? (למרות שלא הייתי מתנגד לאחת...).
כל מתפלל הוא אחד מהציבור, ולכן אי אפשר בלעדיו! ולא משנה באיזו רמת צדיקות הוא נמצא...
וכמובן, ללא הציבור – לא יהיה [שליח של ציבור], אפילו אם הוא אחד מגדולי הדור.
[מעשה ב...]
מעשה בחולה שבא אל הרופא שלו, כשהוא בקושי מחזיק את עצמו.
"דוקטור!", הוא אומר לרופא, "אני חולה! בבקשה - רפא אותי [עכשיו]!".
"ידידי, אני לא גברת פומפרי מהארי פוטר, אני לא יכול לרפא אותך במהירות" אומר הרופא, "אתן לך תרופות – אבל [רק אתה] יכול לרפא את עצמך כשתיקח אותם!".
[ברכה]
שליח ציבור לא מתבטא רק בתפילה בבית הכנסת – אלא גם בבקשת ברכה מרב.
הרב יכול להיות גם שליח להתפלל לקב"ה על הפרט – רק אם תהיה גם [השקעה נוספת] מצד המבקש!
כי שוב: ללא שולח – אין שליח!
[מחשבות נודדות]
ברשותך, נביא קטע מהשאלה:
"אני לא צדיקה בכלל, ובתפילות גם הרגעים שאיכשהו בסדר - נקטעים מהר.
לצערי אפילו על השאלה [הזאת] חשבתי בזמן התפילה...".
סליחה – אבל ההוכחה ממש, אבל ממש [סותרת] את הטענה!
אם אפילו על [זה] את יכולה לחשוב בזמן התפילה – זאת ההוכחה שאת מאוד מרוכזת!
כמובן לא הכי מרוכזת שאפשר, אבל את מתאמצת – והקב"ה [מביט בעיקר על המאמץ]!
[ויקיפדיה]
בויקיפדיה לא מופיע שום ערך שנקרא "[דוסומטר]". מכשיר מופלא שבודק מי יותר צדיק ממי...
ככה שכמעט אי אפשר להחליט בכלל מי יותר "דוס" ממי, וזה סתם [מייאש]!
את העבודה הזאת נשאיר לקב"ה.
[לסיכום]
"תפילת הציבור נשמעת תמיד! לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור.
[כל מתפלל] הוא אחד מהציבור, ולכן אי אפשר בלעדיו! ולא משנה באיזו רמת צדיקות הוא נמצא...
וכמובן, ללא הציבור – לא יהיה שליח של ציבור, אפילו אם הוא אחד מגדולי הדור.
הרב יכול להיות גם שליח להתפלל לקב"ה על הפרט – רק אם תהיה גם [השקעה נוספת] מצד המבקש!
לנו – אין "דוסומטר", אבל הקב"ה מביט בעיקר על המאמץ של האנשים, ורק הוא יודע.
מקווה שעזרתי, ואשמח לדעת אם כן. את יותר ממוזמנת לשלוח מייל בכל נושא למייל שלי או לאתר.
חודשמח וטוב!
דורון
dozkih@gmail.com