למה מחשבותי מתבטלות?

בס"ד

חכמינו הגדירו את המצב שבו את נמצאת כ"יסורין".

התרופה ליסורין כאלה היא ה"רצינות". ככל שהאדם יותר מתייחס לחיים ברצינות - כך הוא נפטר מהיסורין.

ואסביר - כתב הרמח"ל בספר מסילת ישרים (פרק ה) "כי מי שמתפעל מן ההתבוננות ומן הלימודים, אינו צריך שיתיסר בגופו, כי כבר ישוב מחטאותיו בלי זה מכח הרהורי תשובה שיולדו בלבבו על ידי מה שיקרא או שישמע מן המוסרים והתוכחות".

כשאמרתי "רצינות" אין כוונתי ח"ו שהוא "לא שמח". אלא שהוא לוקח את השמחה והחיים והעיקר ברצינות רבה.

וכשיש לך קשר יותר עם "עץ החיים" - יותר עם המציאות.

פחות "עץ הדעת".
פחות דמיונות וליצנות וטלויזיה ודמיון וסרטים והצגות.

כך יש לך קשר עם המציאות ומימלא את יודעת דרך תחושות החיים את המציאות האמיתית.

בכל מקרה - אל תשקיעי בזה צער ומאמץ גדול מידי. כנראה שאת עדין לא נביאה. ואע"פ שזו שאיפה של הרבה אנשים - אשר לחיות בלי להיות נביאים מיד ממש.

בהצלחה