שאלה
יש שאלה שבזמן האחרון מאוד מעסיקה אותי, מצחיק אותי שאני פונה דווקא לרב עם השאלה הזאת כי על זה בדיוק השאלה והבעיה... אז ככה:
האם על כל שאלה צריך לפנות לרב?! לענ"ד לפעמים רבנים, עם כל הכבוד וההערכה שיש לי כלפיהם, לא יוכלו לעזור כמו שאנשים שמתמחים בעניין x יוכלו לעזור (למשל אם יש בעיה כלכלית- לפנות לאדם שמבין בכספים, פסיכולוגים וכו'...)
ועוד דבר שמציק לי הוא שהרבה פעמים זה נראה כאילו האדם סומך על הרב, עושה כל מה שהרב אומר לו בעיניים עצומות!
יכול להיות שזה מראה על גדולה מסויימת וטוב שהוא נוהג בכל דבר בדרך ההלכה אבל מה עם הדרך האישית והאמיתית של האדם עצמו???
זה לא קצת מטשטש את הערך של האדם? ב"ה כולנו התברכנו בחוכמה בינה ודעת- לא חבל לזרוק את כל זה בשביל מה שהרב אומר...?
לענ"ד לפעמים זה גם מראה על בריחה מהמציאות.
אם לאדם קרה איזשהו מקרה - הוא בדילמה וישר רץ לרב שיגיד לו מה לעשות - הבנ"א הוריד את הערך של הבעיה.
אף "מקרה" לא בא סתם ככה, אם נוצרה איזושהי בעיה וטבעי שזה יקרה- זה כנראה כדי לברר את היחס האמיתי שלנו כלפי אותו דבר.
צריכים לחשוב למה זה הגיע? לברר לבד מה האפשרות מצד אחד, מה מצד שני, לראות ת'שאלה לנגד העיניים, להתלבט, להתחבט עם השאלה, לאסוף מקורות מידע מכל דרך אפשרית, להתייעץ עם אנשים- מכרים וכו', לפתוח ת'ראש לכל הצדדים האפשריים ולראות בסופו של דבר אם העניין נפתר...
כמובן שבדרך הזו האדם יכול ואף רצוי מאוד שיתייעץ עם רב, אך שיצא מנקודת הנחה שהרב הוא לא זה שבהכרח יפתור את בעיתו...
אשמח לשמוע את דעתך בנושא
תודה.
תשובה
בס"ד
נכון שלא כל הרבנים יכולים לפתור כל בעיה אבל יש רבנים שמתמחים בנושאים מסוימים ואפשר בהחלט להעזר בהם.
אני לא חושב שאנשים צריכים לעשות כל מה שהרב אומר בעינים עצומות - עדיף מבחינתי שכל השואלים יהיו חכמים בעצמם ויחליטו בעצמם. זה ממש [ימות המשיח] וזה לא סתם חיפוש של נוחיות אלא זו האמת בעצמה. כך אומר ירמיה פרק לא בשם אלוקים:
(ל) הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהֹוָה וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה: (לא) לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם יְהֹוָה: (לב) כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם יְהֹוָה נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם: (לג) וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת יְהֹוָה כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם נְאֻם יְהֹוָה כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר עוֹד:
מה יותר ברור מזה?
וכך אמר משה רבינו הרב הכי גדול מכל הרבנים בעולם.
"וַיֹּאמֶר לוֹ משֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל עַם יְהֹוָה נְבִיאִים כִּי יִתֵּן יְהֹוָה אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם:
(ספר במדבר פרק יא כט)
מי לא מצטרף לדעתו של משה רבינו? גם אני מאחל לכולם שיהיו כולם חכמים גדולים ולא יצטרכו לשאול אחרים.
[בנתיים!!]
צריך לשאול מי שיותר למד ויותר בקי ויותר יודע כי ידע זה חיים. אחרי שתשאלי את צריכה להפנים ולהחיות את הדברים בתוכך עד כמה שאפשר יותר. לא לעשות בלי כוונה ומחשבה, אלא להתמודד עם הענין ולחיות אותו. באהבה ולא ביראה.
בודאי שזה לא נכון ולא טוב למנוע חשיבה ובדיקה עצמית ולברוח אל הרב. צריך "לראות ת'שאלה לנגד העיניים, להתלבט, להתחבט עם השאלה, לאסוף מקורות מידע מכל דרך אפשרית, להתייעץ עם אנשים - מכרים וכו', לפתוח ת'ראש לכל הצדדים האפשריים ולראות בסופו של דבר אם העניין נפתר..."
אבל אחרי הכל אם מצאת רב שמבין לרוחך ותשובותיו בונות אותך. אין שום מניעה לקבל עוד כלים לחיים יותר נכונים וטובים.
להפך. צריך לחיות את החיים כמה שיותר נכון. צריך ללמוד מנסיון של אחרים. צריך ללמוד מהעצות של אלוקים שברא אותנו. ומי שלמד תורה אמיתית - למד את עצותיו של הבורא לברואיו.
בהצלחה
***
אני רוצה לצרף לך תשובה שכתבתי למישהו בענין דומה וזה ממש קשור לשאלותיך:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=14024
בהצלחה