למה להתאמץ? כולם מעירים לי כל הזמן

שלום לך!!

קודם כל אני באמת ממש מבקש סליחה על העיכוב הגדול בהחזרת התשובה. זה נגרם בעקבות תקלה טכנית ואיזו טעות שלי. אני מקווה שהשאלה שלך עדיין רלוונטית...
אני ממש מבין איפה את עומדת. מצד אחד את באמת פגועה וכועסת על כל אלה שאומרים לך שאת לא מספיק ´דוסית´, מכיוון שמדובר באנשים שדעתם קצת חשובה לך ואת ´אמורה´ להקשיב להם ואפילו היית רוצה להקשיב להם - כמו הורים, מורים או מדריכים וזה גורם לך לחשוב שאולי את לא מספיק ´רצינית וטובה´ אך מצד שני את יודעת בתוכך שאת כן מאוד משתדלת להיות טובה ולהיות ´דוסית´ בדרכך ובקצב שלך, וזה באמת מאוד מעצבן שאנשים חושבים עליך דברים רעים כאשר זה לא נכון, ובעיקר שמדובר באנשים קרובים ושדעתם חשובה בענייך באיזה מידה.

וגם בכלל לא נעים להיות בסביבה שאתה מרגיש שכל הזמן בוחנים אותך ולא מעריכים אותך.

וכמו שכתבת, בוודאי שהקב"ה שמח בתפילה שלך ומכל השתדלות הכי קטנה שאת עושה בתחום של הצניעות ולאף אחד, אין שום זכות לומר לך שהקב"ה לא רוצה את התפילה שלך או את המצוות שלך!

באמת מצב קשה.
אבל נראה לי שיש כאן הזדמנות לחזק את אישיותך ואת עצמך, ותוכלי להרוויח מכל המצב הזה הקשה.

למה אני מתכוון?

אדם נפגע ומתבלבל ממה שאחרים חושבים עליו או אומרים לו רק כאשר דעתו על עצמו לא מספיק מגובשת וחזקה. לדוגמא אם ילד בכיתה ד´ יודע מתמטיקה ברמה של כיתה י´ כי הוא ממש חכם, והמורה שלו למתמטיקה בבית הספר היסודי תאמר לו שהוא לא מספיק מבין חשבון, הוא לא יפגע. אלא הוא יראה לה ויסביר לה שהוא באמת יודע מתמטיקה ברמה הרבה יותר ממה שהיא חושבת. אבל בתוכו הוא אפילו יצחק שחושבים עליו שהוא לא יודע מתמטיקה ברמה של כיתה ד´.

אבל אם הוא לא בטוח בעצמו שהוא יודע את החומר של כיתה ד´ אז הוא באמת יפגע ויתחיל להסתבך עם עצמו.

ככה זה, כאשר אדם בטוח בעצמו - כל מה שיגידו עליו לא נכנס לתוכו ומבלבל אותו.
ולכן אני רוצה לומר שאת צריכה להסתכל לתוך עצמך באמת. ולשאול את עצמך שאלות חשובות שיגבשו את אישיותך.

האם המצב שלי מבחינה תורנית מתאים לי בשלב זה? כן או לא? אם כן אז למה כן או למה לא? האם אני שואפת להיות מישהי אחרת? אם כן אז למה זה לא מצליח לי? האם אני רוצה להיות דתית? באיזה רמה? מה הסיבה שקשה לי לעמוד בחלק מהדברים כמו תפילה, צניעות וכד´? ועוד ועוד שאלות. לאחר השלב הזה שהוא אולי קצת ארוך אבל חשוב, אני חושב שתהיי בטוחה בעצמך לגמרי ותוכלי ללכת בראש מורם ולומר ´זו אני´!
לדוגמא -
אם יאמרו לך איך את מתפללת תוכלי להסביר "חשבתי על זה ובשלב הזה של חיי קשה לי לכוון בכל התפילה, אז אני בוחרת לכוון רק בשמע ישראל וכו´ או "הייתי רוצה לכוון אבל בשלב זה אני משקיעה הרבה מאמצים בדברים אחרים חשובים מאוד ולכן קשה לי כרגע לכוון בתפילה.." וכן הלאה. ואז תהיי שלימה עם עצמך ותוכלי להסביר.

ואת יודעת מה? אולי אולי אם תעשי את התהליך הזה תיראי שהכל מתהפך.

כלומר, הרי את היית רוצה ללמוד מהמדריכים שלך ומההורים שלך, וגם הם באמת רוצים בטובתך (אע"פ שגם הם בני אדם ועושים טעויות - עובדה שהם פוגעים בך) אך מצד שני את מרגישה שהדברים שלהם מעיקים עלייך ומציקים לך.
אך ככל שתהיי יותר מגובשת עם עצמך ועם המצב שלך בתחום הרוחני. ותלמדי להעריך את עצמך כמו שאת ולקבל את עצמך ותלמדי להבין שאת תתקדמי בקצב שלך, ושהקב"ה אוהב כל מצווה הכי קטנה שאת עושה בשבילו - כל תפילה - כל דבר - עם או בלי כוונה וכן הלאה, כך דווקא תוכלי להקשיב לעצות של המורות שלך וכן של ההורים שלך ולראות אולי אולי אפשר ללמוד מהם משהו.. כי לא תרגישי מאויימת מהם או פגועה מהם! כי תלכי בראש זקוף עם עצמך ותלמדי להעריך את עצמך. ותוכלי לנסות להקשיב למה שהם אומרים שאולי יש להם משהו להוסיף לך ואם את חושבת שהם טועים אז תאמרי להם בלי להרגיש פגועה בכלל, למה את חושבת שהם טועים. ואם הם לא יבינו - זו כבר בעיה שלהם אבל כבר תרגישי טוב, פחות מאויימת ופגועה והרבה הרבה יותר קרובה לקב"ה ולנשמה שלך!

שאלת למה לי להמשיך להאמין הרי זה רק מציק לי? נראה לי שאת בעצמך מרגישה שכדאי לך מאוד להישאר דתיה, לדעתי ממש לא כדאי לך לוותר על ההתחזקות שלך בזמן האחרון! באמת ה´ מאוד שמח במה שאת משתדלת! ממש ממש!אבל זה שמעיקים עלייך ומעירים לך זה מציק לך, מה בגלל שמישהו פוגע בך תוותרי על מכרה זהב?? אז מה אם ההורים שלך או המורים שלך לא המחנכים המושלמים? בגללם תוותרי לעצמך? התורה והמצוות הם מכרה זהב! אל תוותרי על ההתחזקות שלך אפילו לא בטיפה, כי התורה שלנו היא האמת והיא הטוב הנכון. ובה תמצאי חיים של אושר קדושה שמחה והצלחה בכל מה שתעשי.

אני ממש מציע לך להקדיש זמן [כל יום] (אפילו חמש דקות) לקרוא בספרי אמונה על היופי שיש בקדושה ובמצוות, אולי ספרים של הרב שלמה אבינר לנוער או ספרים אחרים או אפילו לקרוא בכל יום שאלה אחת מהאתר שלנו ´חברים מקשיבים´ - אפשר ללמוד משם הרבה. (אם תחזרי אלי בתגובה אברר על ספרים שתוכלי ללמוד ואומר לך). נראה לי שזה ממש יכול לעזור לך.

אני ממש רואה שיש לך רצון להיות טובה! ואת באמת כזו! המון בהצלחה, ושוב סליחה על האיחור בכתיבת התשובה על השאלה הכואבת, ואני מאוד מקווה שהדברים שכתבתי מובנים והם עזרו לך במשהו. אם לא אז בבקשה תשלחי לי שוב תגובה ואנסה לעזור שוב ולענות שוב.

בהצלחה! חגי