למה לא ריקודים מעורבים?

בס"ד

אני לא כל כך מבין מה יש להתוכח איתו על דבר שהוא איסור ברור. והרי אמרה תורה על כל אשה שאינה אשתך ["לא תקרב"] והרי זה קרבה של ממש?
ובתורה בספר במדבר פרק טו מפורש האיסור של ["וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהם"] וזה איסור שאנו קוראים אותו כל יום בקריאת שמע. ואין מציאות שבה אדם תר אחרי ליבו ועיניו יותר מאשר בריקודים מעורבים.
כל הזמן הבחור עובר מבחורה לבחורה. מנסה לראות איך הוא מתעורר יותר? ומי מושכת יותר? מי תסכים לו? ואת מי הוא יכול להשיג?

לא צריך לשכוח שהמטרה של ריקודים המעורבים היא המגע, ההצמדות הרגעית, המוסיקה, הקצב והתנועה שכולם מעוררים את היצרים. וכשמעוררים את יצרים מגיעים לתוצאות. והתוצאות שאחרי הריקודים הם מהאיסורים היותר גדולים.

******

ראי נא - הריקוד עצמו הוא לא איסור. להפך. אם מדובר בריקוד של בנים לעצמם ובנות לעצמן שהריקוד הוא הענין, וההתעלות היא המטרה. שהאחוה והקדושה הם המובילים את הענין - זה ממש נפלא!!
אפשר להגיע מזה לדרגה כל כך גדולה של חיים. של עומק חיים להתעלות שכל כך ממלאת את הנפש.

אם מדובר בריקוד של איש ואשתו באהבה ובשמחה - זה נפלא!! הריקוד שלהם הוא ביטוי ל"נשיות" שלה ול"גבריות" שלו. בקצב, במגע, בחיבוק, במבט, בקירבה, במוסיקה, בהתפתחות, בהובלה, בכל. אם זה היה בינכם בלבד והייתם נשואים ומחוברים ואוהבים באמת - זה היה יכול להיות נפלא. הענין שזה עם,,,, נשים ובחורות אחרות.
כך קורה שהגבר שהיה יכול להיות שלך באמת. שהיית יכולה להיות שלו באמת. שהייתם יכולים להיות יחד. הוא מתחיל לרפרף מאחת לשניה והאהבה הלכה מכם והלאה לעולם.

[מה היא אהבה?]
ברית בין גבר לאשה.
קשר חזק.
קשר אוהב.
קשר שלא ניתק.
קשר של נאמנות.
קשר של נתינה הדדית.
שהאשה יודעת שהגבר שלה הוא רק שלה.
שהאשה יודעת שהגבר שלה לא חושב על אחרות, לא מסתכל עליהן לא מהרהר בהן. ולא בוגד בה. הוא אוהב רק אותה.

אבל הריקודים המעורבים מרגילים את הגבר לעבור מאחת לשניה.
הם מחנכים לקשר הכי חלש של אהבה. לאהבה רגעית.
[אני אוהב אותך לרגע.]
אני מאוהב בך לשעה הנוכחית.

אמרתי שעה?
הגזמתי!!

הוא רוקד עם אחת ואחרי רבע שעה הוא רוקד עם אחרת ואחר כך וכו'.
התוצאה שהוא לא אוהב אף אחת מהם. נדמה לו שיש לו משהו ואין לו כלום. הוא חושב לתפוס את כל העולם ולהנות מכולו ולהשיג את כולו והוא לא משיג כלום כלום כלום.

****

ראי כי היום מקובל לומר בחברה החילונית משפט מאוד מעליב.
"היא חברה שלי [כרגע]" ו"[כרגע] הוא חבר שלי".
הם לא שמים לב כמה שהמשפט הזה מעליב. זה משפט שאומר שאין כאן "אהבה".
יש כאן איזה קשר זמני ולא נאמן שאין בינו לבין אהבה שום קשר – רק קוראים לו כך כי לא מכירים משהו יותר טוב.

הם לא מכירים אבל "יש בעולם אהבה אמיתית" ועוד איך.

מי שלא מכיר את האהבה האמיתית – משחק אותה כאילו יש לו אהבה. והאמת היא ש"אין" לו כלום מכל היופי הנפלא הזה. יופי ששווה את כל החיים.

**

שאלי את עצמך:
למה החבר שלך שרוצה ריקודים מעורבים לא מסתפק רק בך?
למה הוא צריך את המגע עם בחורות אחרות?
למה את לא ממלאת אותו?
למה הוא מחפש כל היום להרגיש אחרות?
למה כל היום העינים שלו מרצדות מבחורה אחת לאשה שניה?

******

אם את יודעת את התשובה – ואם את לא בורחת מהתשובה האמיתית, את תברחי מפאבים וממקומות של ריקודים מעורבים בכל כוחך.

אבל הרוקדים סביבכם, התאורה, האורות המרצדים. המשקאות ולפעמים גם הכדורים. הכל נועד להרדים את המחשבה שלך.

כולם עושים כך!!
זה כנראה בסדר!!
מה אני יכולה לעשות?
אני לא אשנה את העולם!

בקיצור נותנים לך את ההרגשה שאת לא יכולה להתנגד. במיוחד כשזה מסווה במילים של "אומנות" ו"תרבות".

******

זה לא פלא שהאוירה של הפאבים מביאה קילקולים אחרים. הראש לא עובד - רק היצרים. מפעילי הפאבים יודעים שאם הראש שלך יעבוד - את לא תהיי שם.

קל ללכת שם מכות ולפעמים גם יותר מזה. כמה וכמה אנשים כבר קיפחו את חייהם במועדונים הללו ולידם. לא דיברנו על התאונות שמתרחשות אחרי הפאבים הללו. זה לא רק הבירה. זו האוירה שהבירה היא חלק ממנה.
אוירה שבה ההגיון נזרק החוצה.

******

האימונים הללו באולמות הריקודים נותנים את התפוקה הגרועה שלהם בחיי הנישואים עצמם. הריקודים הללו הם [בית ספר לבגידות].

[מה יקרה אחרי החתונה? ]

בשבוע הראשון הכל יהיה בסדר.
אפילו בחודש או בשנה הראשונה.
אבל אחרי שנה כשרבתם פעם או פעמיים, כשכבר הוא התרגל אליך. כשאת לא כל כך מגישה טוב ואת צריכה לנוח קצת. כשאת אחרי לידה או לפניה. כשהוא לא מרגיש שאת יכולה לספק את תאותיו.

פתאום עולות בראש כל הבחורות מהעבר.
אם זה היה טוב פעם למה זה לא טוב היום?

אני נשוי?!?
טוב - אבל היום זה מקובל!

גם אם הוא לא בוגד ממש ביום הראשון שיש משבר – הוא כבר לא איתך לגמרי. יש אופציות אחרות. הוא לא איתך לבד. אתם לא יחד באמת.

הוא ישווה אותך לאחרות במחשבה ברורה או בתת מודע.
הוא ישוה אותך לכל מי שהוא נגע בהן.
שריגשו אותו.
שעוררו אותו.
שאולי חיבקו ונישקו אותו ואולי יותר מזה.
אלה חוויות בנפש שכשהן באות אחת על אחת הם מטשטשות את האישיות לגמרי.

[זו ממש תמימות ילדותית לחשוב שכל מה שאדם הרגיל את עצמו לפני הנישואים יפסק ברגע הנישואין.]

{************}

כתבתי על מה שזה עושה לגבר כי את היא השואלת. אבל אם גברים קוראים את התשובה הזו שיחשבו גם הם מה זה עושה לחיים שלהם.

אם החברה שלך למדה ממך ואתם הולכים לריקודים מעורבים. אם אתה מרגיל את האשה שלך ומלמד אותה שלהתעורר "מינית" מגבר אחר זה גם מקובל וגם מוסרי. אתה צריך לצפות גם לתוצאות בהתאם.

דע לך שכשהיא רוקדת עם אחרים
היא מתחכחת בהם,
היא חושבת עליהם,
היא מתעוררת מהם,
היא מתגרה מהם.
הם בראשה ושום פליר או צבת לא יוציא אותם יותר מראשה.

אתה צריך לדעת שהריקודים והכיפים בפאבים הם ענין לשנתים או חמש שנים. אבל החיים האמיתיים הם חמשים או שישים שנה (ואולי יותר) חשוב עליהם.

****

כשאתה חי עם אשה ויש בינכם אהבה אמתית אתה יכול להיות רגוע כשאתה בעבודה. כשאתה במילואים. כשאתה יוצא מהבית ליותר מרבע שעה. אתה לא צריך לחשוש שאשתך תתאהב בחלבן, במתקן המקררים או בחבר מהתיכון. אתה יודע שהנאמנות היא אמיתית.

אתה גם יודע שהילדים שבבית הם שלך. אתה לא משקיע זמן ואהבה וכספים ובית ואנרגיה בילדים ממזרים. ילדים של אשתך מגבר אחר. ילדים שהם פרי של שקר ובגידה.

אתה ודאי יודע שאין דבר יותר נורא מספק על הילדים אם הם שלך. ספק שלך ספק שלה ספק שלהם. לא מדברים על זה אבל זה כל כך פוגע באהבה שלך אליהם. גם הם לא בטוחים בכך. הילדים מתיחסים אליך בהתאם, וגם ,,,אליה.


***

שמעתי פעם משל של אשה למה הוא דומה?
לגוש מתכת עגול וחלק שרוצים להפוך אותו למטבע בעל ערך. מה עושים?

מניחים אותו מתחת לאימום עם דמות וערך ומהדקים אותם חזק אחד לשני. אחרי הידוק אחד חזק, גוש המתכת יהיה מטבע. הוא יקבל את צורת האימום ויהפוך למטבע בעל ערך.

אם ההידוק הוא חלש מידי, אם הוא רק פעם אחת. הוא לא יטביע את חותמו. צריך פעם או פעמיים וצריך הידוק בעוצמה רבה. ויש לך משהו בעל ערך.

אם יטביעו כמה צורות של כמה מטבעות שונים על גוש המתכת אחד. הוא יהיה מטושטש ועמום ולא יהיה שווה לכלום.

זה המשל. הנמשל הם החיים. אתה יכול לקבל חיים מטושטשים שאינם שווים לכלום. ואתה יכול לחיות עם אשה שיש לה צורה. אשה עם ערך. שאתה ורק אתה טבוע בה. שהיא נושאת עליה את חותמך.

{["שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה: מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ"]}
שיר השירים ח


***

{[יש אהבה אמתית בעולם.
והיא יכולה למלא את כל הלב בחיים ולא רק בשירים.
צריך הרבה עמל להגיע לאהבה הזו.
הדרך לאהבה הגדולה והיפה הזו לא עוברת בפאבים בריקודים המעורבים.
רק לא שם.]}


בהצלחה


*********

ראי עוד
"על הפאב ועל הבירה"
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=25596