למה לא לתת יד?

להודיה שלום, ותודה על השאלה החשובה.
כיון שנכתב על העניין רבות, אכתוב בתמציתיות. יש כמה נקודות שעולות בדעתי:
[עול מלכות שמים ואֵמוּן]: על ההלכה אנחנו שומרים כי אמרנו בבוקר "שמע ישראל" וקיבלנו בכך עול מלכות שמים. עשיית רצון ה' אינה מותנית בהבנתינו, כמו שאמרו ישראל "נעשה ונשמע". עשיית רצון ה' מושתתת על ההכרה שהוא בורא העולם ובורא כל הכוחות ובכלל זה כוחות החיים שלנו, וכן על האמון הגדול שיש לנו בקב"ה, שהכל לטובתינו.
[חשיבה מערכתית]: גם אם לנו לא יקרה, ברגע שנפרוץ את הגבולות אז בטוח זה יקרה לאחרים (זו לא תאוריה, זו מציאות מצערת, וגם אלינו הגיעו כבר הרבה שאלות שמתארות נפילות קשות יותר וקשות פחות).
[אין אפוטרופוס לעריות]: חכמים לימדו אותנו את טבע האדם, שגם אם הוא בטוח שלו זה לא יקרה – זה לא כל כך בטוח. בגמרא מסופר אפילו על אמוראים שנפלו בתחום הזה, וכמו שכתבתי קודם גם אנחנו קיבלנו כמה וכמה שאלות שמתארות את אותו ביטחון ואת הנפילה שבאה בעקבותיו. כמובן שאין פירושו של דבר שכולם נופלים, אבל אף אחד לא שותה כוס עם עשר אחוז רעל.
[איזון]: כל הקשר הגופני חייב לבוא בפרופורציה נכונה, כחלק ממערכת שלמה של בניין וקשר ב[כל] הרבדים, כלומר כחלק ממערכת הנישואין. אחרת, נוצר חוסר איזון שמביא לכך שבסופו של דבר גם הקשר הגופני נשחק. גם כאן לא מדובר בתאוריה, אלא במציאות עובדתית. בעניין זה יש להאריך עוד אבל הזמן אינו מרשה לי... בכל אופן, העיקר הכי חשוב הוא האמון שיש לנו בתורת החיים שקיבלנו מאבינו שבשמים.

חיים טובים ושמחים
יעקב,
yaakov@makshivim.org.il