למה לא ליגוע אם בטוחים שנתחתן?

לק"י

שואל יקר וקדוש!
דבר ראשון חשוב לי להתנצל שלקח זמן לענות על שאלותיך.
ב"ה מדובר בשאלות עמוקות שיש בהם צד שמבררות את הזהות שלנו. במובן מסוים אני מאוד מזדהה עם דבריך, במיוחד מה שכתבת בשאלה הראשונה על שאלות שנשאלות מהאנשים הסובבים אותך בצבא. גם אני הייתי בסיטואציה כזו במהלך השירות הצבאי וברור שלא כל תשובה שנותנים לחבר'ה שאיתך בצבא היא בהכרח התשובה המעמיקה שהיית נותן לעצמך.

אני חושב שכדי להתחיל לענות על השאלה צריך להסתכל לעומק על הדברים ולהסתכל קודם כל על מה מגדיר קשר בין אנשים.
הרבה פעמים ילדים בגילאי היסודי הראשוניים יש להם חברי "במבה". זאת אומרת חברים שיש מאחורי זה סיבה שלא קשור בילד עצמו אלא במה הוא יכול לתת לי - "במבה".
ככל שאנחנו מתבגרים ברור לנו שזה לא מהות הקשר בין אנשים אלא החיבור בין האנשים. חיבור שנוצר מצדדים שהם פנימיים באדם.
אם נעשה עוד אבחנה נראה שככל שהקשר הוא יותר עמוק אז הוא גם מתגלה בעלם המעשי בדרכים נוספות מעבר למה שהוא מתגלה דרך אנשים אחרים.
כך, אם יש לנו מישהו שהוא חבר אבל לא החבר הכי טוב אז אנחנו מוכנים לעזור לו אבל רוב האנשים לא יקפצו בשלוש בבוקר לאסוף אותו משכונה בקצה השני של העיר במרחק 25 דק' נסיעה. לעומת זאת, אם יש לנו חבר ממש טוב, הכי טוב שיש, שיתקשר בשעה כזו ויבקש את הטובה הזו יש מצב מאוד טוב שנעזור.
מתוך כך גם צריך לשים לב לעוד משהו. אותו החבר הכי טוב שיש לא היה בין לילה לחבר הכי טוב אלא מדובר היה תהליך. במהלך אותו תהליך הקשר העמיק ותוך כדי גם התגלה בכל מיני מעשים, מעשים שניתן להם הגדרה כוללת של צדדים חיצוניים של הקשר.
במהלך אותו זמן מאז שהוא התחיל להיות חבר שלנו לא אמרנו "טוב, בוא ננסה". המציאות מתגלגלת בעיניה.
אני חושב שבקשר זוגי הדברים לא שונים. הקשר הוא פנימי ולא חיצוני.
אולי אפשר לומר שפה זה גם יותר חשוב שזה יהיה סביב הפנימי ולא החיצוני.
הקשר הזה הוא הקשר הכי עמוק "המפגש עם החצי השני המשלים". לכן, בגלל שהוא כל כך עמוק צריך להיזהר כפליים שזה לא יגיע לצדדים חיצוניים, כאשר באופן טבעי יש את המשיכה הזאת בין המינים. משיכה שהיא גם נדרשת כל עוד היא מתבטאת בצורה הנכונה

אז אם עומד זוג שבטוח שהם נועדו זה לזו וזו לזה שבוע לפני החתונה אפשר באמת לשאול מה זה משנה אם יגעו עכשיו או יגעו אחרי זה. אבל, אם אנחנו מסתכלים על הקידושים והנישואים לא רק כטקס או כהתחייבות בני הזוג בינם לבין עצמם, אלא כמשהו שהוא יותר עמוק אז נוכל גם להבין מה הביעה לגעת לפני הנישואים.
מאחר ומדובר במשהו פנימי אז אי אפשר רק להגיד "אנחנו בטוחים שזה זה" ומה שנקרא "לקפוץ למים" אלא גם את זה צריך לקבוע כעובדה.

החיבור בין בני הזוג הוא לא רק ביניהם אלא כשבעזהי"ת זוכים אז גם הקב"ה נמצא שם. זה לא סתם. החיבור לא נוגע רק לזוג עצמו אלא מתוך זה שהוא כל כך עמוק הוא נוגע לכל הבריאה עצמה. הטקס הוא לא טקס לשם הטקס אלא מעמד של קדושה, מעמד של איחוד בין בני הזוג. זה אולי משהו קצת גבוה אבל גם ברובד הפרקטי יש פה מימד של התחייבות. התחייבות שבמובן מסוים מסירה ספק. לכן, לא לחינם גם בשאר האומות יש טקס נישואין. טקס שמביע התחייבות שמגיע לרובד הכי פרקטי. לא רק התנהגות של התחייבות אלא אמירה פומבית. אמירה זו, מאחר היא נעשתה מול רבים, יש לה תוקף מדהים בכל כנה מידה.

אגב, אם אנחנו מדברים על התמקדות בעולם הפנימי צריך להבין שיש גם זמנים אחרי הנישואים שלזוג אסור לגעת ולקיים יחסי אישות. חלק מזה נועד כדי לשמר את הבנין הפנימי ולשים את הדגש על המהות ולא על המעשים, כל כמה שהם מקרבים ומבטאים את הקירוב בין בני הזוג.

בכל מקרה, אם ננסה לסכם את כל זה למשפט אחד נאמר שהדגש הוא על הצד הפנימי. אם נרחיב את זה עוד טיפה, ככה לסכם את כל התשובה, נאמר שמאחר והקשר הזוגי חייב להתבטא גם בצד המעשי- הצד החיצוני, חשוב שזה ייעשה בצורה נכונה ובזמן הנכון כאשר הוא בא על גבי כל הבנין הפנימי שבין בני הזוג. כל התערבות של צדדים חיצוניים בקשר הזה לפני הזמן יכול לפגוע ולקחת את כל הקשר הזה למעשים חיצוניים בלבד ולשוות למי מבני הזוג דימוי של חפץ (ולצערנו זה קורה, ואמנם זה לא ביטוי נפוץ אך כבר "זכינו" לשמוע את זה ממישהו).
בכל מקרה, אני מקוה שהדברים היו לך לעזר.
שיהיה לך הרבה הצלחה בהמשך השירות הצבאי. אשריך שאתה זוכה לקיים את המצוה הזאת ועוד תוך כדי גם לחזק את האמונה בישראל.
אשמח לשמוע בעתיד איך מתקדם בשירות ואם צריך לברר עוד משהו באמת בשמחה,
בברכה לגאולה שלמה במהרה,
נתנאל
netanelweil@gmail.com