שאלה
שלום!! תודה רבה על העזרה.
שאלתי:
על אדם החובה לברר את דרכו בעולם , אם כך- מדוע שלא יהיה החיפוש הזה נרחב כמה שיותר?
ז"א ,כמה שיותר אוביקטיבי וכולל...
למה שלא נחשף להכל- ליהדות,לאיסלם,לנצרות, לבודהיזם וכו'..וכו'... ?? למה שלא נשמע את כל מה שיש לתרבויות להציע?
אני בת 17 , מאמינה ומשתדלת לעבוד את ה' כראוי, ובכל זאת-משהו בשכל מציק לי בגלל שאני מרגישה שעוד לא ביררתי מספיק, עוד לא חיפשתי וחקרתי הכל.
אני יכולה לוותר על החיפוש הזה - להישאר בחיק התפיסות המוכרות והאהובות (באמת אהובות!),אבל האם נכון לנהוג כך?
עוד ענין-
מה מהות החינוך?
הרי חינוך מכוון לדרך מסוימת בה מאמינים ההורים.. איך אפשר מצד אחד לחנך בן לדרך שנראית בעיני כנכונה ומצד שני- לרצות שהוא יהיה הבוחר בדרך..ולא רק הנולד אל תוך דרך?
למה לא לאפשר לבן להגיע לבירור דרכו בלי התערבות?
שאלה אחרונה,ברשותך:
שמתי לב על עצמי ועל חברות, שבגיל הזה של ההתבגרות לרוב יש את התמרדות כזו בכל מה שעד עכשיו היה ברור ומובן- שואלים שאלות, מתריסים,ולא מקבלים כל תשובה שמקבלים...
מצד שני גם שמתי לב שההתמרדות הזו והבירור הנוקב הזה חולפים עם הזמן.. למרות שלא תמיד מקבלים את התשובות המספקות ביותר- השיגרה קוראת לנו להמשיך, ובלי שזה יפריע- ממשיכים באותה הדרך.. (אולי גם לומדים שלא להכל יש תשובות חד משמעיות ושקשה להגיע לוודאות מוחלטת)
מה דעתך?
למה הבירור הנוקב הזה חולף ,והשיגרה נמשכת למרות שעד ללא מזמן-כל השאלות ניקרו והציקו..?
האם זה מעיד על חיפוש לא נכון? שהרי אסור לנו להשלים עם דרך בלי לברר עד הסוף את דרכנו...
או שזו דרכו של העולם, ושדווקא החזרה לשיגרה-גם בלי תשובות להכל, מעידה על השלמה עם הדרך?
אני מקווה שהשאלות ברורות..
תודה רבה-תזכו למצוות!
תשובה
נשמה יקרה,
את שואלת שאלות מעמיקות ומצוינות ואני שמח לענות לך.
לעניין הבירור שהצעת לעשות – להיחשף לכל השיטות וללמוד הכל כדי לדעת ולהחליט. הרעיון הזה נשמע מאוד לא יעיל ולא מקובל בשום תחום של חיינו. גם בתחום הטכנולוגי, אנו מקבלים את העידן שאליו נולדנו עם כל נתוניו, וחיים בו. אין טעם שנחזור לטחון את החיטה שלנו בריחיים של אבן, עד שנתחקה על כל תהליכי הטכנולוגיה והתיעוש המאפשרים ללחם שלנו להיאפות כפי שהוא נאפה במאפיות בנות דורנו.
כל נשמה שבאה לעולם הזה (וחז"ל הקדושים מגלים לנו שאף אחד מאיתנו לא נמצא כאן כעת בפעם הראשונה), נשלחה לעבור כאן את מסע החיים שלה, והדרך היעילה ביותר היא לקבל את חידושי הדורות שלפנינו, לתת בהם אמון, בסיסי לפחות, ולהשתמש בנתונים שקיבלנו לצמיחתנו האישית.
אם רשב"י והאר"י הקדוש והבעל שם טוב ורבי נחמן מברסלב כבר היו בעולם הזה לפנייך והתמודדו עם הבירור שאת מציעה לעשות – לשם מה לחזור עליו שוב? אין לנו את היכולות שלהם, וגם חבל לנו על הזמן. הרי זה כאילו תרצי, במקום לעלות על מטוס ולהגיע לארץ אחרת, לנסות לחצות את המדבר בגמל. לשם מה?
אם כך, את עשויה לשאול ובצדק, אולי מטעים אותי? אולי מספרים לי שקרים? מי אמר שהתיאוריות שעל ברכיהן גדלתי אכן נכונות? ומה בכלל תפקידי בעולם, שבו גדולי הדורות שקדמו לי כבר ערכו את כל הבירורים?
וכפי שכתבת בהמשך המכתב – יש בך גם חשש שככלות שנים של חיפושים ותהיות ורצון להשקיע בפן הרוחני של החיים, תתעייפי מהעניין ותניחי לו, ותחיי חיים פשוטים, נעדרי מעוף ורצון להמריא...
התפקיד שלך הוא לעבור את המסע החד פעמי והייחודי שלך, באופן המלא והמשמעותי ביותר שאת יכולה לעבור. התפקיד שלך הוא למצות את חייך ולצמוח ולגדול וללמוד ככל יכולתך. לנשמה שלך יש רגישות ויש צרכים מאוד עמוקים. הנשמה שלך רוצה את האמת השלמה. היא זו שמדריכה אותך לשאול שאלות ולחפש תשובות. זאת עבודת השם היותר נעלה להיענות לבקשה שלה, אבל לא לצאת לדרך שכבר עברו אותה הצדיקים לפנייך, אלא להמשיך הלאה, בדרך המיוחדת רק לך.
במקום לברר מה יתרון היהדות מן הנצרות, תבררי היכן המקום הפרטי שלך בתוך היהדות, מה שייך אלייך, איזו שיטה ודרך בתוך היהדות מדברים אל ליבך. מה גורם לך אושר, איפה את יכולה לחוות קירבת אמת לבורא.
במקום לבזבז כוחות על מחקרים שאחרים כבר חקרו אותם, כדאי לך להקדיש את כל כוחותייך לשאלה, מה, היכן, ואיך, יקרב אותך ויקדם אותך יותר ויותר, ומי הוא זה שמבטיח לך, שגם בגיל 25, גם בגיל 55 וגם בגיל 85, תמשיכי לחוש חיות, התחדשות וגדילה בלתי פוסקת.
אלה השאלות שכדאי לך לשאול, זהו החיפוש ששייך אלייך.
כל הישועות.
ארז
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם