למה השם לא עונה לתפילות?

נראה לי שאפשר לנסח את שאלתך בצורה קצת אחרת:

1. למה לבקש שינוי המציאות אם אנחנו אמורים להאמין שמה שקורה זה הכי טוב בשבילנו, זה כאילו שאנחנו מבקשים טוב שונה מהטוב שה' החליט לנו?

שאלה זו עוסקת בתחום בסיסי ביותר בהנהגת ה' בעולמו.
מיסודות אמונתנו היא אכן הידיעה, שכל מה שה' עושה איתנו הכל בהשגחתו הפרטית ולא במקרה, חלילה. והכל מכוון ממנו ממש לטובתנו הנצחית.

למרות הכל – ה' בעצמו המציא לנו את דרך התפילה ואפשר לנו לפנות אליו ולבקש ישועה.
כל עוד לא התפללנו – בוודאי כל מה שקורה הוא לטובתנו.
אחרי שהתפללנו – ייתכן שגם הנהגה אחרת תהיה לטובתנו.
אם אדם חולה – ה' רוצה לקרב אותו אליו על ידי מחלתו, או לכפר עוונותיו וכדומה. אבל אם יתפלל להבריא – ייתכן שקרבת אלוקים וכפרת עוונות שהייתה נדרשת על ידי חוליו – תבוא מעתה על ידי תפילתו, ועל כן גם אם יבריא זה יהיה לטובתו. מה שלא היה נכון לפני שהתפלל.

וכך מתבארים דברים עמוקים אלו בדברי רבי אברהם בן רב נחמן: "ועניין התפילה על צרכי הגוף עיין בהלכות עירובי תחומין הלכה ג' ובהלכות מילה הלכה ה' אות ד' ואות ה'. והמובן מדבריו הקדושים בדרך כלל, שאף על פי שכל הצרות והייסורים אשר ישלח ה' יתברך על האדם, הכל הוא כפי אשר ייטיב לנשמתו לעד ולנצח, אבל על פי רוב יכול להיות שכל זה הוא כפי שלא התפלל עוד על זה (או שלא הרבה על זה בתפילה), אבל בעוצם התיקונים הנעשים על ידי תפילתו, יכול להיות שיתהווה אצלו כלי, עד שיהיה ביכולתו לקבל מאיתו יתברך גודל חסדו ורחמיו המרובים, עד שלא יזיק לו עוד ישועתו בגשמיות להצלחת נפשו ברוחניות, ולא יהיו נחשבים עוד לשני הפכיים גם לחיוב דעתו יתברך, כי את שניהם יהיה ביכולתו לקבל אחר כך כפי התיקונים שיהיו נעשים על ידי תפילתו או על ידי השמחה והמחאת כף וריקודין, או על ידי התקשרות לצדיקים ותפילת הצדיקים ושאר המתקותיהם (לכפר העוונות ולהושיענו בכל הישועות) או על ידי שאר העצות המובאים בדברי אדונינו מורינו ורבינו ז"ל, אשרי שיאחז בהם.

(ולפעמים אינו תלוי בזה, ולכן אין מה להרהר, חס ושלום, על כל צרה שלא תבוא, אפילו אם הרבה בתפילה וכיוצא, כי בוודאי בוודאי הכל לטובתו והצלתו הניצחית, אשר סוף כל סוף יאמר על כל זה: "אודך ה' כי אנפת בי" וכמובא בהלכות נשיאת כפיים הלכה ד' עיין שם" ("כוכבי אור", "אמת ואמונה" אות ט')


2. ועוד שאלה נלוית לזה: למה לפעמים ה' לא עונה לתפילות?

אם ה' היה עונה לכל התפילות היינו טועים וחושבים שהכוח בעצם בידינו ולא בידיו. כאשר משה התפלל וביקש מה' להיכנס לארץ ישראל, ה' ענה לו: "רב לך, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה" (דברים ג' כ"ו), שמבאר "בעל הטורים" את פירוש המילים "רב לך" – צריך שידעו שיש לך רב, כלומר שה' מעליך, ועל ידי שלא כל תפילותיך ייענו יהיה הדבר ניכר שקבלת התפילה תלויה רק ברצון ה' ולא במעלת התפילה או המתפלל, וכלשונו: "בזה יוודע שרב לך, כי אני רבך. כי כמה פעמים ניצחתני (בתפילתך) ועתה לא תוכל לנצחני".

כמובן שהיצר הרע רוצה להסביר לאדם שה' לא עונה לו מסיבות אחרות: ה' בכלל לא שומע ולא מתעניין בנו חלילה, אנחנו לא ראויים שהתפילה שלנו תתקבל ועוד דברים דומים שמחלישים את הדעת מלהמשיך ולהתפלל. אבל אם אדם יסתכל על חייו בכנות יראה שהטענות הללו הן חסרות כל בסיס. ה' וודאי שומע אותנו, והראיה היא שאם נאמץ את זיכרוננו ניזכר שהיו פעמים שהתפללנו וכן נענינו, אפילו במהירות ואפילו שלא על פי דרך הטבע. עובדה זו גם סותרת את הסברה שאני לא ראוי שתפילתי תתקבל. ודאי שאני לא ראוי, כלומר שאינני יכול לומר שממש מגיע לי ישועות בגלל מעשי הטובים. אבל גם בפעמים שהתפללתי ונעניתי לא הייתי ראוי, ובכל זאת נעניתי, נמצא שהמענה מן השמיים אינו תלוי בכמה האדם ראוי, אלא פשוט ברחמי שמיים. ועל זה הרי אנחנו סומכים בתפילתנו – על רחמיו ולא על זכויותינו. וכן מבואר הדבר היטב בליקוטי מוהר"ן תורה ב': "נמצא, שכל מעשים טובים שלנו וכל התפילות – הכל מאיתו, ואין ראוי לחשוב לקבל שכר על שום דבר. ואף על פי שנראה, שעל ידי תפילותינו ותורתנו יהיה הגאולה, אף על פי כן צריכין אנחנו לחסדו, שבחסדו יגאל אותנו".

וכן נפסק להלכה ("משנה ברורה" הלכות תפילה סימן צ"ח סעיף ה'): "אל יחשוב: ראוי הוא שיעשה הקדוש ברוך הוא בקשתי, כיוון שכיוונתי בתפילתי", כי אדרבא, זה מזכיר עוונותיו של אדם (שעל ידי כך מפשפשין במעשיו לומר בטוח הוא בזכויותיו) אלא יחשוב שיעשה הקדוש ברוך הוא בחסדו. ויאמר בליבו: מי אני, דל ונבזה, בא לבקש מאת מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, אם לא מרוב חסדיו, שהוא מתנהג בהם עם בריותיו".

×

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

בהתחברות אני מסכים לתנאי שימוש ולמדיניות פרטיות

הרשם

✓ נרשמת בהצלחה