למה בגמרא דנים על מציאויות מוזרות?

שלום וברכה,
שאלתך נשלחה לשני משיבים, ולהלן תשובותיהם:

[תשובה א]: שלום רב
השאלה שלך היא שאלה טובה בהחלט, היא נקודה שצריך לברר אותה, וטוב שאתה מעלה ומברר, תמשיך כך ואשמח לנסות לעזור בבירורם של הדברים.
את השאלה שלך כבר שאלו בתקופות מוקדמות, בתקופה של הראשונים. בספר חובות הלבבות של רבנו בחיי, הוא כותב תשובה על הדברים בלא להעלות את השאלה כלשונה, אלא כהתמודדות עם מציאות שהוא מרגיש שהיא צריכה טיפול ולשם כך הוא כותב את כל הספר.
רבנו בחיי קורא לספר שלו חובות הלבבות, שכן הוא רוצה להדגיש שעיקר התורה הוא החובות של הלב, והוא מביא ראיות לדבר.
כמו כן מתעוררת שאלה, שאם הדברים האלו כל כך חשובים מדוע לא מצאנו בדורות לפניו אנשים, גדולי ישראל שעסוק בדברים האלו? רואים אנו שגדולי ישראל בגמרא עסקו בדברים אחרים לגמרי, בדיונים של מקרים אלו או אחרים, דברים נידחים שאינם קורים כל כיום, ולא עסקו לכאורה בנושא של חובת הלבבות?
על השאלה הזו עונה רבנו בחיי שהיא נובעת מאי הבנה מהו הענין של הגמרא. ולכן כאשר איננו יודעים לקראת מה אנו ניגשים אנו מקבלים תמונה לא נכונה ולא מדוייקת.
הגמרא היא סיכום של דיונים שהיו במשך תקופה ארוכה, שנים רבות, והיא נכתבה בסוף התקופה הזו כסיכום של כל הדיונים שהיו. אמנם לא כל הדיונים נכתבו. דברים שהיו פשוטים, דברים שהיו מוסכמים ולא היה בהם חידוש, הם לא נכתבו, שכן לא ראו צורך לתעד אותם, להמשיך לדון בהם ולברר את הדברים.
ולכן הדברים שנכתבו בגמרא גם בזמן ההתרחשות שלהם הם היו דברים נידחים, דברים לא כל כך מציאותיים, אלא שבגלל שהם היו נושא לדיון שבו היתה מחלוקת, היו דעות והיה בירור גדול, ממילא הוא נכתב.
צריך לדעת שכאשר עוסקים בדבר שכולם מסכימים אתו, ממילא אין סיבה העמקה בדברים, שכן ההעמקה היא מיותרת. אך כאשר חולקים, ממילא כל אחד בא להביא ראיה לדבריו, בא לברר את שיטתו, ובכך עונה על קושיות השיטה השניה ומנסה להוכיח את שיטתו. בדיון זה ממילא מתבררים הדברים לעומקם, ומגיעים ליסודות חדשים וחשובים שהם נוגעים לשורשי הסברות וההבנות של התורה.
צריך לדעת שכל דיון בגמרא, הוא לא דבר ריק, הוא דבר שיש בו הרבה תוכן, הרבה משמעות והרבה יסודות שאפשר ללמוד ממנו, ולכן הוא נכתב על מנת שאנו מתוך העיון שלנו, כאשר אנו יודעים את חשיבות הדברים, את המיוחדות שלהם, אנו נשקיע את כל כולנו, נשקיע מחשבה ובירור ונוציא את הנקודות היסודיות הטמונות בסוגיא.
לשם הבירור גם העלו גדולי ישראל מקרים שלא היו, אלא שהם היוו אפשרות ודרך לברר באמת את יסוד המחלוקת, את יסוד הדין, וממילא לא היתה משמעות להם אם המקרה אכן קרה או שמא הוא באופן תיאורתי.
כאשר אנו לומדים נכון את הגמרא אנו בעצם יורדים לשורשי הדברים, לשורשי ההבנות של התורה ועל ידי היסודות האלו אנו בעצם משתמשים כיום.
פעם שמעתי מהרה"ג הגר"א שפירא שליט"א שסיפר לנו שבבית דין הוא כבר יושב 40 שנה, ואף פעם לא הגיע אליהם שאלה שהיא היתה כתובה בפשטות בפוסקים. תמיד היו חילוקים והיה בירורים שצריך לברר על מנת להגיע לדין האמיתי המתאים למקרה שהתרחש.
צריך לדעת שיש שתי אפשרויות. ישנה אפשרות לנסות להקיף את כל המקרים ואת ההתיחסות ההלכתית אליהם. דבר זה הוא קשה מאד, ומעטים מסוגים להגיע לכך, שכן התורה כפי המציאות רחבה מיני ים, וקשה מאד לכלול ולדעת את הכל.
אך ישנה דרך אחרת, והיא לברר את היסודות של הדינים, לדעת מה השכל העומד מאחורי הדברים, מה הסברות היסודיות ומה הכללים היסודיים, וממילא כאשר באה השאלה, לענות עליה על פי הכללים והסברות היסודיות שלמדנו, על ידי הבנה עמוקה והתיחסות נכונה אל המציאות.
כאשר אני יודע את הכלל ואת היסוד ממילא כבר אוכל בס"ד להלביש אותו על כל מציאות שהיא מתרחשת.
ידיעה בלבד של כל ההלכות הרבה פעמים איננה מספיקה, שכן המציאות היא משתנה, לדוגמא התחדשות הטנכולוגיה שהיא דבר הקורה כל יום, בודאי שלפני שנים רבות לא היו מסוגלים לדון בדבר שכן הוא לא היה מוחשי, כמו שהזכירו בספר הרמב"ם על ספינה המרחפת באויר, כדבר שאיננו מציאותי אלא דמיון, ואילו כיום אנו רגילים למטוסים וכו'.
לכן הדרך הנכונה להתייחס אל המציאות היא לא הדרך הקצרה של ידיעת כל ההלכות אלא הדרך הארוכה שהיא באמת הקצרה, היא הנכונה ביותר, והיא לדעת את ההגיון התלמודי, לדעת את היסודות וממילא להמשיך מתוך כך את ההשלכה אל המציאות בכל דור.
אכן אין הגמרא אוסף של סיפורים שהיו, ואף לא נסיון לחדד את השכל, אלא להכניס את האדם לתוך השתשלות התורה שבעל פה, הבנת התורה שעוברת מדור לדור והתקדמות הבירור שלה, היא הגמרא.
בכך הבירור הגמרתי הוא היסוד שלנו שאנו נהיה חלק מבנין התורה, חלק לא מבוטל, אלא חלק של התפתחות, חלק של בירור ושל הוספה של הדור שלנו.
תמשיך לברר ואשמח להמשיך לעזור לך בתקוה שהדברים מובנים, אתה מוזמן לפנות אל הכתובת שלי:
Zahig2@walla.com
בברכה,
יצחק.

[תשובה ב]: שלום רב,
לשאלתך צריך קצת הרחבה וביחוד מסופה "שידונו בדברים מציאותיים – התפתחות הטכנולוגיה"
קודם כל מהי התורה? שאלה דומה כבר שאלו הפילוסופים על עם ישראל, שבמקום להתקרב לקב"ה בהתעמקות בצורות הגלגלים והמלאכים וכו' הם עוסקים בשור ובור?

התורה היא הדרכת הקב"ה כיצד עלינו לחיות ולסדר את כל החיים המעשיים שלנו בכל מצב וכל זמן, כלומר בתורה אנו נפגשים עם רצון ה', מחשבת הקב"ה על איך צריך העולם להיראות, מחשבת ה' איך אנחנו חיים את החיים בצורה יותר אמיתית ויותר נכונה ויותר אלוקית כהתאמה לנשמה המיוחדת שיש לנו.
נסביר:
מה ההבדל בין בהמה לאדם? האם ההבדל שאדם אוכל בנימוס ובהמה לא? או שאדם קורא ספרים ובמה לא? ... לא!!! ההבדל זה שלאדם יש שכל ולבהמה לא (לפחות לא שכל חברתי). ההבדל היחיד הזה הוא אשר גורם להמון המון פרטים בחיים היומיומיים שלהם, - האדם חי בניווט של השכל, בעוד שהבהמה רק בצורה גשמית, לכן אפילו הם אוכלים שונה (שזה צורך גשמי בלבד) האדם אוכל בנימוס ומאכלים יותר מעודנים וכו'... אגב, לא תמיד יש לנו הסבר רציונלי להבין למה זה דוקא נימוסי וזה לא – ככה זה. ככה זה חיים שכליים.
ליהודי יש נשמה אלוקית, והתורה מדריכה אותנו איך חיים חיים אלוקיים שמתאימים למדרגתינו, חז"ל אומרים שאברהם אבינו ידע את כל התורה ממצפונו, מה פירוש? זה אומר שאם היינו מספיק מקושרים לנשמה כמו שאנו לשכל החיים שהתורה מכתיבה לנו היו ברורים לנו שכך צריך לעשות כך חי [אדם אלוקי] אם המלאכים היו חיים בעולם הם היו חיים כמו עמ"י כי אנחנו חיים חיים אלוקיים – נשמתיים, אנו חיים כך בהכל אפי' אוכלים אחרת – מעשר, בשר וחלב וכו' התורה מדריכה אותנו לחיות לפי מדרגתינו...
בלימוד התורה ובייחוד הגמרא, אנו הולכים ומבררים ומעמיקים בשורשים של ההדרכה של התורה ובעצם בשורשים של רצון ה' – בשורשים של הנשמה, אם ראובן עשה לשמעון כך וההלכה כך וכך – משמעות הדבר שזהו הצדק המוסרי האלוקי רואה את הדברים ואם אני הולך ומשנה את דעתי ומנסה להתאים אותה לרצון ה' – הולך שכלי ורצוני ונהיה מותאם לרצון הקב"ה לרצון הנשמה שלי.
[הגמ' מעלה המון סיטואציות] בשביל לנסות ולברר ויותר לחדד את שורשי הדברים שכן [ככל שאנו יותר מבררים את "אמת" התורה אנו הולכים ומתרוממם להסתכל על החיים בראייתו של ה' – ושל נשמתינו] ע"י שאלות כמו "מה יקרה דוקא במצב המוזר הזה" אנו מחוייבים לנסות ולהבין יותר את הנק' כדי לענות על השאלה המורכבת שהוצגה שמנסה לבחון את הגבולות של הרעיון וההלכה וכו'.

המדע הינו – רק שיפור החיים הגשמיים וכמובן שאנו שמחים בקידומם והצלחתם – לא סתם הרבה מדענים גדולים עמדו דוקא מעמ"י אבל המטרה של עמ"י הרבה יותר גדולה מזה לא רק שיפור החיים הגשמיים אלא קישור כל העולם הגשמי עם העולם הרוחני, ביטול הרע והפיכת העולם כולו לעולם שכולו טוב (בנושא זה ניתן להרחיב וכדאי לראות את [תגובתי] למטה בשאלה "מה יש בכלל בעוה"ב").

מקווה שהדברים מובנים אשמח להמשיך ולהרחיב אם יש שאלות,

אבי
aviwolfson@walla.com

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!