למה אתה מאמין באלוקים?

בס"ד

למה להאמין באלוקים?
כי הוא ממלא את כל העולם!
אין מקום שלא מלא חכמה אין סופית ממנו. כל גרגיר של חול. כל פרפר מעופף. כל טיפת מים. כל צמח ופרח. כל דבר חי או צומח או דומם. הכל מלא חיים. הכל מלא עוצמה ואנרגיה וזרימה אין סופית.

הכל כל כך חי ושמח ומלא.

כל התשובות שכתבתי כאן באתר על אמונה זה בדיוק מה שאני חושב. אני נזהר שלא לכתוב מה שהוא לא שלם בי לחלוטין. אני לא מאמין שזה יועיל אם אכתוב משהו שהוא לא ממש ממש מה שאני מאמין בו.
גם אני לא חושב שאלוקים ירצה שאשקר בשבילו. חכמינו אמרו שחותמו "אמת" ולכן לא נראה לי שצריך לשקר למענו. זה לא יביא שום תועלת.

ראה כאן באתר תשובות רבות על [אמונה וגאולה]. אלה שני דברים שכל כך קשורים זה בזה. התהליך המופלא שעם ישראל עובר בכל יום ובכל רגע ורגע. תהליך שנאמר לנו מראש על ידי משה ושאר נביאים. תהליך שאנחנו לא רואים אותו. זה תהליך שעובר עלינו ואיתנו. בדיוק כמו שבני ישראל לא ראו את קריעת ים סוף. הם היו בתוכו. כך גם איתנו. זה דבר שמעורר אהבה אין סופית לאלוקים.

גם המציאות הנפלאה של התורה שמלאה חכמה כל כך עצומה. ובמיוחד שרואים את העולם המבולבל שמסביבנו שלא יודע מאין באת ולאן אתה הולך ומה אתה עושה כאן בעולם הזה. התורה היא קרן אור כל כך גדולה. לא רק קרן אחת אלה אור מלא בהיר וזך.

זה היום שהעולם כל כך התקדם והתפתח מבחינה רוחנית וערכית ומוסרית. תאר לעצמך איך זה היה לחיות בעולם אכזר ואלילי של פעם. איזה חיים כואבים היו לרוב רובה של האנושות כדי ששיכבה דקיקה של שליטים יחיו חיי תענוגות מופקרים. כך באסיה. כך במצרים. כך בארצות ערב. כך ברומא. כך ביון. כך בכל מקום על הגלובוס שתניח את אצבעך.
רק אנחנו קיבלנו תורה שמלמדת באופן מעשי ומדוקדק איך לקיים "ואהבת לרעך כמוך". ציווי שבדרך כלל קיימנו אותו כעם כיחידים וכחברה. ציווי שנתן חיים הרבה יותר נכונים לעמנו הרבה הרבה לפני כל אומה ולשון.

איך לא אומר תודה נפלאה לאלוקים על זה יום יום?


התבונן בדברים אלו ובאין סוף דברים אחרים נפלאים שמסביבך וקרא אחר כך את ["נשמת כל חי"]. מיד תראה איך השירה הזאת ממש מתנגנת מגרונך.

********

לא כתבתי לך את כל מה שיש לי לומר כי באמת יש לומר הרבה הרבה בלי גבול אבל בחיפוש קטן כאן באתר בקטגוריה של אמונה תוכל למצוא הרבה דברים יפים שנכתבו. אני בטוח שתמצא את מה שמדבר אל ליבך.

********

אמנם השאלה היא קצת אישית אבל היא שייכת לכולנו. כולם כולם, גם הרבנים, צריכים לעבוד ולהתאמץ להעמיק את האמונה והאהבה לאלוקים. זה לא בא רק במתנה או בירושה. ההורים והסביבה רק עוזרים. המעשה האמיתי הוא של האדם עצמו.

********

בהצלחה