למה אנחנו דתיי'ם?!

בס"ד

שלום וברכה לשואלת!

פן אחד הוא פן השכר והעונש.
אסביר במשל...
נניח שיש שני אנשים הנמצאים בחוף עם יהלומים.
היהלומים מכוסים בחול וקשה למצאם.
אחד האנשים עבד קשה, התלכלך, הזיע והתיגע והשיג כמות יהלומים נכבדת,
והשני לא טרח- ישב, נהנה, שחה בים נח ונפש.
אלו לא היינו יודעים על מציאת היהלומים- האדם הראשון היה נראה לנו "פריאר" "מסכן" והאדם השני שמח ונהנה.
אך זה במבט הראשון!!
מיד כשהיינו שומעים על היהלומים, היינו מביטים בחמלה על אותו אחד שלא אסף.
"האם יצאת מדעתך? יכלת לאסוף יהלומים ולא עשית זאת??"
"רציתי לנוח, לנפוש. לשמוח..."

העולם הזה הוא במבט ראשון, נראה לנו שמי שבאמת נהנה הם אלו שמכייפים, אלו הנהנים הנאות גופניות.
אך כשמבינים מהו השכר על קיום מצוות נוכחים לדעת שגם אם עבדנו קשה אנו אלא שאספנו את היהלומים!!
פן נוסף הוא ההבנה שכך היא צורת החיים הנכונה והבריאה יותר.
אני לומדת בחברה חילונית, באוניברסיטה.
אין לי ספק שבהנאות הגוף האדם שאינו שומר תורה עולה על זה השומר מצוות.
אולם האם הם מאושרים יותר??
חד משמעית- לא.
ההנאות הפיזיות של הצלחה –כסף- כבוד לא הם אלו המעניקים את השלווה הפנימית.
את יודעת שאחת מן הערים בה יש תוחלת חיים מהגבוהות בארץ היא בני ברק?
זהו נתון מוזר ביותר כיוון שהיא אחת מן הערים העניות ביותר!
מסבירים זאת בשלווה פנימית שלא קשורה לתנאים הפיזיים בהם נתון האדם.

מספרים שפעם חיפשו את ר´ זושא בעיירה.
(אני מקווה שאני מדייקת בשם ובסיפור, אך העיקר הרעיון..)
אמרו למחפשים:
"מצאו את האדם העני ביותר- זה ר´ זושא"
חיפשו חיפשו ומצאו.
באו אליו ושאלוהו "אתה האדם העני ביותר בעיירה?"
הביט בהם ר´ זושא בתמיהה. "אני?, נראה לי שטעיתם, איני עני כלל.. יש לי בגד ללבוש, פת לחם, אני עני?"
ר´ זושא היה עני מרוד. אך הכל תלוי בצורת ההסתכלות.

אקח את הדוגמא שנתת וננסה לראות בתוכה רבדים שונים.
"ושאלתי את עצמי למה בעצם אני הולכת עם שרול שלושת רבעי?!"
אז התשובה הבסיסית ביותר היא כי כך צווינו על ידי הקב"ה.
אח"כ ניתן לפתח את השאלה "מדוע ה´ ציווה אותנו על כך?"
וכשקוראים על העניין ומגלים באיזו חכמה אלוקית התורה בנויה ומושתתת, ועד כמה היא מותאמת לנפש האדם, מקיימים מצוות ברובד אחר לגמרי.
ככל שאני לומדת יותר כך אני מגלה שתורת ה´ היא תורת חיים –
תורה המדריכה אותנו לחיות בצורה הטובה והמלאה ביותר.
אך צריך ללמוד הרבה...

שאלת מדוע צריך ללבוש שלשת רבעי?
בררי.
יש הרבה תשובות באתר ויש הרבה ספרים בנושא, (ויש -אם תרצי- את האימייל שלי...)
וגלי עד כמה בהוראה השרירותית הזו גנוזים עומק ומשמעות.
יש גיל מסוים בו לא מספיק לאדם לקיים מצוות כי כך הורגל וזהו השלב בו הוא צריך להתעמק ולברר לעצמו את הדברים כדי שיהפכו להיות אמיתיים לו. כנראה שהגעת לגיל הזה...
אשמח אם תחזרי לאימייל ונברר לעומק יותר-

יישר כח על הרצון לברר..
רחל.
rachelulu2382@gmail.com