שאלה
כבוד הרב שלום!!
אני נערה דתיה בת 15.
בזמן האחרון אני מרגישה שאני רוצה להתחזק באמונה שלי ואני מרגישה גם יותר קרובה לקב"ה, אבל לפעמים אין לי כל כך חשק להתפלל ואז כשאני מתפללת אני סתם אומרת את המלים בלי כוונה, אבל לפעמים אני מרגישה שאני ממש מתכוונת במה שאני אומרת. אני מרגישה שאני לא יכולה סתם להתפלל, אני צריכה להרגיש את הקרבה הזאת ביני ובין הקב"ה ובגלל זה אני לא יכולה בכל יום להתפלל כי לא תמיד אני נמצאת במוזה. האם להתפלל גם כשאני לא מסוגלת מבחינה רוחנית להתכוון וזה יכול להיות לבטלה?
עוד משהו: אני ממש לא יכולה להתפלל בציבור, אני מרגישה שזה לא אמיתי ולא בא מהלב כשאני לבד הרבה יותר קל לי להתפלל. ומחר יום כיפור ואני באמת רוצה להתפלל חזק ולצעוק לקב"ה אבל אני יודעת שאני פשוט לא יהיה מסוגלת!! (זה קרה לי בראש השנה) ואני לא יודעת מה לעשות! יש אפשרות אולי שאני יתפלל בבית או אפילו משהו אחר?
תודה מראש!
תשובה
שלום רב: ודאי שיש להתפלל כל יום גם אם לא מגיעים לכוונה ככל שנרבה יותר בתפילה נזכה יותר להגיע לכוונה . עדיף תמיד תפילה במניין כי כוח הציבור בתפילה הרבה יותר גדול מכוח היחיד .
מיכאל ברום.