שאלה
שלום וברכה!
מהרבה מקורות שאליהן נחשפתי ומרבנים שונים ששמעתי, עולה שיש חשיבות מאוד גדולה לעשות הרבה מאוד חזרות על הלימוד. זאת, הן כדי לזכור יותר טוב והן כדי להבין יותר טוב.
-מדוע, אפוא, בהרבה מקומות (שאני, לפחות, מכיר) לא הולכים בדרך זו של השינון והחזרות שהיא לכאורה (או שלא לכאורה) עדיפה על פני לימוד בלי חזרות?
-מדוע לא שמים על נס את עניין החזרות והשינון?
-מדוע מעדיפים את ההעמקה והחידוד על פני החזרות והזכירה בעל-פה?
תודה רבה מראש ויישר כוח!!!
תשובה
שלום רב,
העמקה וחידוד לא סותרים חזרות, גם עליהם צריך לחזור ולחזור ולחזור. חוצמזה יש סדרי בקיאות שם חייבים לחזור הרבה, כי השיכחה היא רעה חולה, אם אנחנו לא שמים דגש על חזרות, זה בגלל שחולשה ולא מסיבה אידיאולוגית.
כמובן, שהרצון לבטל את ההעמקה בלימוד ראוי לה שתתבטל.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם