שאלה
בס"ד
לכבוד הרב שלום!
אני כותב לך באמצע הלילה כי אני לא מצליח לישון מרוב שאני מבולבל.
אני עכשיו כמעט בן 19 והייתי במכינה ובישיבת הסדר עד שקיבלתי פטור מהצבא אז עזבתי ולא עשיתי כלום רק עבדתי קצת אחרי זה הלכתי עם חבר לכולל בבוקר ללמוד והיה ברוך השם הכל טוב עד שכולם במשפחה אמרו לי שאני צריך ללכת לחפש מקצוע שאני צריך ללכת לעבוד ושאני לא יכול כל הזמן רק ללמוד אפילו סבתא שלי אמרה לי המשכתי ללמוד ואז פתאום חבר שלי שהייתי הולך ללמוד איתו כל יום כבר לא בא ללמוד הוא הלך לעבוד כל היום אז אמרתי לו שיותר חשוב הלימוד תורה אז הוא אמר לי שחייבים לעבוד ובשביל שהוא עכשיו עסוק בעבודה אז הוא כבר פטור מהלימוד זה יכול להיות כזה דבר?טוב אחרי זה גם אני לא הלכתי ללמוד הקשבתי לכל מה שאמרו לי הלכתי קצת לעבוד ולא יודע מה קרה לי הרגשתי דיכאון כזה אולי בגלל שלא למדתי הרגשתי מזה לא טוב עם עצמי אז עכשיו חזרתי שוב ללמוד בישיבה ליד הבית תורה ועוד פעם אבא שלי אומר לי שאני חיב למצוע מקצוע אי אפשר להמשיך ככה וסבתא שלי גם אומרת לי ככה שמזה אין עתיד
מה אני צריך לעשות במיקרה הזה שוב פעם להפסיק ללמוד?הם צודקים שאני חיב מקצוע?מה יותר חשוב תורה או עבודה? כי גם וגם אני לא מצליח כל העבודות זה בבוקר ובבוקר רק אני מצליח ללמוד תורה
תשובה
שלום וטוב.
חיוב לימוד תורה הוא נצחי ומקיף. אך רוב בני האדם, מלבד מעטים יחידי סגולה, נדרשים לעבוד לפרנסתם ולמען יישוב העולם, וללמוד בזמנם הפנוי. ברם, בגלך הצעיר דומני שאין לך עוד צורך לפרנס משפחה, ועל כן דומה שאתה צודק שכדאי לך בינתיים להתרכז בלימוד. השתדל להגיע להסכמה עם משפחתך על זמן מסוים שתקדיש ללימוד - נאמר, עוד שנה או שנתיים - ואח"כ תלך לעבוד או ללמוד מקצוע.
שקול גם את האפשרות להתנדב לצבא, אולי במסגרת ישיבת הסדר. ייתכן שיעשה לך טוב לשרת עם בני גילך. (מלבד עצם חשיבות התרומה בצבא).