שאלה
שלום כבוד הרב,
בעז"ה לאחר החגים אני ועוד 4 בנות דתיות מתחילות ללמוד לתואר ראשון באקדמיה למחול בירושלים לאחר שעזבנו את ....כי הרגשנו תיסכול ואכזבה מהרמה הלימודית וההתקדמות האיטית.
דיברנו עם ראש החוג באקדמיה וסיפרנו לה שאנחנו דתיות ואם אפשר להתחשב בנו בעניין הלבוש ומגע עם המורים והבנים בקבוצה.
(במקרה שלנו יש בן אחד או שניים מתוך 25 בנות) היא אמרה שאין שום בעיה לא צריך לבוא במגע עם הבנים בקבוצה, ובקשר למורים אם זה מפריע פשוט לבוא ולהגיד והיא תטפל בעניין.
כל העניין של התואר במחול הוא לא בשביל לרקוד בלהקות מול גברים זאת לא המטרה.
המטרה שאני לומדת באקדמיה היא בשביל להיות מורה למחול במגזר הדתי, לתת ידע וללמד ברמה גבוה בכל הגילאים מה שבמכללת אורות ההתמקדות היא יותר לגיל צעיר.החלום הוא לפתוח סטודיו לבנות דתיות ששמה הן ילמדו מחול בלי בנים והופעות מול נשים ואני מרגישה שרק באקדמיה אני אקבל את היכולת והרמה להיות מורה ברמה טובה.
אשמח לדעת כמה בעייתיות יש בנושא הזה? איך אפשר להימנע מכמה שפחות בעיות?
תודה רבה.
תשובה
שלום וברכה
ראשית, המגמה שלכן היא מבורכת מאוד, וטוב שאתן הולכות בדרך זו. אני כמובן לא יכול לומר דבר על העניין המקצועי, אולם הכיוון כי יש ללמוד ברמה נאותה מתוך חלום לפתוח דבר מה משמעותי לבנות דתיות – הוא כיוון מבורך מאוד.
השאלה מחייבת תשובה ארוכה מאוד, ואכתוב רק מילים קצרות על הכיוון של התשובה.
אתן מתמקדות בשאלה רק בעובדה שיש שם בן אחד או שניים. דווקא עם זה ניתן להסתדר – במישור הטכני, בעיקר לאור העובדה שראש החג מקבל את הדרך שאתן הולכות.
האתגרים הרוחניים הם כמובן הרבה יותר מסובכים. חילוניות היא תרבות אחרת, הריקוד ושפת הגוף אומרים שם דברים אחרים, ומדובר בריחוק ובגלות ממקום רוחני פנימי תורני. כאן נמצא האתגר הגדול שלכן – למן העובדה שעל אף עומס הלימודים אתן תמצאו לעצמכן עיר מקלט רוחנית להתקדמות מתמדת בתחום הרוחני, דרך הכרעות פנימיות שלכן על אמונה ויראת שמיים וקיום מצוות, ועד לכך שחלק מהיצירה שלכן יושפע מהרצון להביא את העולם הפנימי שלכן לידי ביטוי – ריקוד המושפע ממנו.
כשאתן תפעלו בדרך זו, וזה יהיה הכיוון הרוחני שלכן – הבעיות תיהפכנה ליתרונות.
כל טוב והרבה הצלחה