לומדת באולפנה, לא מרגישה את ה' וסבבה לי עם זה.

שלום למתרחקת.
לפחות לפי השאלה שלך ותחושת הצביעות שעטפה אותך באמת נראה שהמוסר שלך לא התקלקל.
אבל נראה לי שאת חושבת קצת בקטן.
משהו כמו: 'אוקי, לא באה לי טוב התפילה עכשיו, והאמת שגם הקב"ה לא כזה עושה לי את זה כבר, רק מה, נתקעתי באמצע הדרכה. באסה. מה לעשות, לעזוב או לא?'.
ואני חושב שהכיוון צריך להיות אחר לגמרי.
הרבה יותר גדול, עמוק, פנימה.
את לא מרגישה את הקב"ה?
וסליחה על השאלה המייבשת, אבל...למה בדיוק נראה לך שאת אמורה להרגיש אותו?
כאילו מה, יש איזה כפתור שאנחנו לא יודעים עליו שאנחנו אמורים ללחוץ עליו ואז להרגיש אותו?
לא יודע באיזה חברה סלולארית את נמצאת, אבל יש מושג בחברות הסלולריות שהפלפון חטף 'קורוזיה'.
מזה קורוזיה? זה אומר שנכנסו מים למכשיר וזה כבר לא במסגרת האחריות.
יגיע בן אדם שהמכשיר שלו קיבל קורוזיה, כל המערכות הפנימיות נפגעו קצת, ינסה להוציא שיחה ויגיד:
'הלו, אני לא מצליח לקלוט כלום! אין כאן קליטה בכלל...!'.
יגידו לו, 'בן אדם, תתעורר! ברור שאין קליטה כי המכשיר שלך דפוק! תתקן את המכשיר תתחיל לקלוט!'.
אז להבדיל מהמשל, אני ממש לא אומר שמשהו בך דפוק, להפך! השאלה שלך מראה על עומק פנימי, רצון אמיתי לעשות דברים מתוך מודעות אמיתית וכנה וזו מעלה ענקית, רק מה...
אולי בתור התחלה, במקום להסתכל למעלה ולחפש את הקב"ה, מה דעתך שתסתכלי קצת למטה ופנימה?
שאלו את ר' מנחם מנדל מקוצק כשהיה בן 3:
"ילד, איפה נמצא הקב"ה?"
ענה להם: " איפה שנותנים לו להיכנס...".
מה את אומרת? כמה הבאת לו להיכנס בחצי שנה האחרונה?
לא זורמת טוב עם התפילה?
בואי נשאל הפוך: את אמורה לזרום טוב עם התפילה? יש סיבה שתזרמי איתה טוב?
אומרת הגמרא על הפסוק "ולעבדו בכל לבבכם": "איזו היא עבודה שבלב? הוי אומר זו תפילה".
מספיק שפעם אחת, אחת! פקשתת בכשרות ואכלת בשר במקום לא הכי כשר שבעולם, כי את כבר לא מקפידה וכו'...ודפקת לך את כל המערכת.
אז יודעת מה?
נכון, לצאת או לא לצאת מההדרכה זו שאלה חשובה, נכונה, אחרי הכול נשמות של חניכים שלך תלויים בך ואת כבר לא אדם פרטי, אבל איך שאת לא הופכת את זה אנחנו מדברים כאן על דבר הרבה יותר גדול, מהותי, ענק:
איזה בית את רוצה להקים?
איך את רוצה שיראו חיי הנישואין שלך?
איך את רוצה שהילדים שלך יהיו?
ואיך לעזאזל את מגדירה אושר בעולם?
כי מה נראה לך, שכולנו פסיכים עם קבלות, רוצים לסבול בעולם הזה, ואת עלית כאן על סטראט-אפ חדש שאת מרגישה סבבה עם הכול?
אז בואי נעשה את זה פשוט לסיכום הדברים:
קודם כל, כדאי שתתחיל לשאול את עצמך את כל השאלות האלו, וזה שאת לא מרגישה או חושבת שאת הדרדרת, זה לא ממש תופס כי מה לעשות, 'אין אדם רואה נגעי עצמו' לא שיש לך נגע אבל לעניין הזה מספיק שהלב קצת משוחד והמשחק מכור.
לגבי ההדרכה:
בעיה. החניכים הם הכול חוץ מאשר טפשים וקצת קשה למכור להם דבר שאת לא מאמינה בו בעצמך
מצד שני, תעזבי את ההדרכה ומה אז השגנו?
אז קחי את השבועיים-חודש הקרוב בתור זמן קריטי ותראי לאן הדברים הולכים.
החלום: שתתחילי לברר עם עצמך את הנקודות האלו ותשארי בהדרכה.
במידה ואת רואה שפשוט לא הולך לך, עדיין לפני שתחליטי לעזוב, תפני אלינו שוב פעם ונראה מה אפשר לעשות.
שלא יהיו אי הבנות: הדברים הנוקבים נכתבו דווקא בגלל שרואים שאת כן טיפוס מודע שהולך עם האמת שלו ויותר מחבל שכל הכוחות האלו יתפספסו על כלום.

שתקבלי החלטות נכונות, ורק טוב
אבינועם
avinoam811@gmail.com