להתקדם בעבודת ה' וגם בלימודים

בעזרתו ובהשתדלותינו
שלום רב!
קודם כל אשרייך על עצם הפניה, זה מראה כמה אכפת לך, כמה רצון יש בך להשתנות..
כל הכבוד!
אני חושבת ששתי הבעיות שאת מדברת עליהם הן בעיות נפוצות מאוד,
אם רק באמת נביט פנימה ונודה באמת..
הרבה יותר קל להתעלם והמשיך הלאה..
לגביי השאלה הראשונה,
נראה לי שהיא נובעת משתי נקודות, ואני חושבת שכבר המודעות אליהן יכולה לפתור את רוב הבעיה..
אדם תמיד דואג להיראות טוב מבחוץ.. אם זה בבגדים, תסרוקת.. או אפילו במעשים..
חשוב לכל אחד מה אחרים חושבים עליו, מה יגידו..
יש בזה משהו טבעי ונורמלי.. וצריך לזכור את זה..
אנחנו בני אדם, כאלה שזקוקים לפידבקים, מילים טובות, מחמאות..
אפילו על משהו יחסית שטחי כמו מראה חיצוני, ככה אנחנו בנויים..
מה הבעיה? שלפעמים אנחנו צריכים את הפידבקים האלה יותר מדיי,עד שזה כבר לא בריא..
ברמה שאם לא יחמיאו לנו, נרגיש רע..
נרגיש לא מספיק טובים, משהו חסר.. פחות ביטחון עצמי..
לכן, נראה לי שאת צריכה לחשוב טוב טוב עם עצמך, מאיפה זה נובע,
ואיפה הגבול הזה קיים אצלך..,
זה קודם כל..
לגביי הרוחניות.. פה זה מתחיל להסתבך..
זה ידוע ומוכח, שכשאדם מתעסק יותר מדיי בחיצוניות,
משהו בפנימיות שלו נדחק קצת.. לא מוצא את המקום שלו.
ברמה הכי פרקטית, בתפילה, שאת חושבת על הבחוץ..
אני יכולה לומר לך על עצמי, שהרבה פעמים אני שמה לב,
שאני פחות מתרכזת כי אני חושבת איך אני נראת, וכמה רצינית נראת התפילה שלי בעיני אחרים.
כאן אנו לא רק מסתכלים על חיצוניות (שזה לא רע כ"כ כשלעצמו)
פה אנחנו מפספסים משו יקר, הרבה יותר שווה מכל הקליפות האלו.
נראה לי שללכת נגד זה ראש בראש.. ולהכריח את עצמך לא לחשוב על מה תלבשי בזמן התפילה,
זהו מאבק מיותר..ולא ממש מועיל,
אני חושבת שהדרך זה לחזק נקודות אחרות,
וע"י זה תעלה הרוחניות שלך במילא,
מה שלא יתן לך פשוט להתעסק בזוטות שכאלה כשאת מדברת עם אבא..
ואיך עושים את זה..?
יש מלא שיטות, כל אחד ומה שמתאים לו.
את יכולה להחליט שכל יום את לומדת משהו קטן, משו לנפש..
זה יכול להיות גם שתי שורות בספר שמעניין אותך..
את יכולה להחליט להקפיד על משהו קטן, פנימי כזה..
כמו עין טובה על אחרים..
את יכולה לקבל על עצמך פרק תהילים לפני התפילה..
לכבד קצת יותר את אבא ואמא..
לשמוע מוסיקה טהורה יותר..
זה יכול להיות כמעט כל דבר..
שאם תקפידי עליו את תשימי לב שמשהו בנפש שלך מחפש אחרת..
אני לא יודעת אם זה תעודת ביטוח להגברת הרוחניות,
אבל אני חושבת שאם הקב"ה יראה שזה הרצון שלך.
ושאת עושה משהו בקשר אליו..
הוא יתן לך את הפידבק הזה..
שיבוא מוקדם יותר מוקדם פחות,
אבל מתישהו תרגישי שאת זורמת יותר, טבעית יותר..
במקומות הרוחניים של החיים..
לי זה עזר בכל אופן,
מה שחשוב זה נחת, ולא להתבאס אם בהתחלה את נשארת במקום.. או אם יש עליות וירידות
לגביי הקטע הלימודי..
אני יכולה לומר לך שאני הכי הכי מבינה את ההרגשה הזו..
ולגביי זה צריך לחשוב מה מעלה לך את המוטיבציה,
בתקופת הבגרויות שלי הייתי מעמידה לעצמי מטרת-על לאותו יום..
איזה משהו כייפי, לצאת עם חברה, לאכול איזה משהו מפנק,
לראות איזה סרט טוב..(כמובן שצריך לבחור בקפידה..)
והייתי נותנת לעצמי לעשות את זה בתנאי שסיימתי ללמוד לפחות חצי מהחומר..
סוג של פרס קטן..
אם יש לך מבחן.. תחלקי את החומר, כל חומר שהספקת ללמוד, תניחי בצד, ותפרגני עצמך.
לפעמים אנחנו צריכים פידבקים גם מעצמנו..
מבטיחה לך שזה עוזר..
וגם בכיתה, קשה לך להתרכז.. משעמם אותך..?
תתעסקי במשהו שירכז אותך קצת.. כמו לסרוג.. לצייר..
והכי מומלץ..
לסכם..
ושוב, אם את מצליחה לסכם שיעור שלם..
פרס קטן..(:
אפילו תגידי לאיזה חברה טובה שתיתן לך טפיחה על השכם..

נשמה,
זוהי עבודה קשה על המידות,
צריך לדעת לעבוד על יצר הרע ולא ללכת איתו ראש בראש,
הוא ערמומי, והיא יצליח לשכנע אותך אלף פעם שהוא צודק..
שיותר מענין לחשוב על החולצה ההיא מאשר להתרכז בסידור,
והוא יצליח לשכנע אותך אלף פעם ש´אני לא אלמד רק את הפרק הזה, ובטח אני זוכרת..´
ו´רק 5 דק´ על המחשב ואני ממשיכה ללמוד..´
אל תקני את השקרים שלו,
אם באמת תקשיבי לעצמך את תזהי את הרגעים שהוא מתחיל לחלחל לשיקולים שלך,
ותעבדי עליו חזרה,
בא לך 5 דק´ על המחשב..?
לכי תכיני עצמך כוס שוקו חם ותהפכי את ה5 דק´ הבאות של הלימוד לטיפה יותר כייפיות..
אם בכל זאת הוא גובר עלייך ואת מוצאת את עצמך מול המחשב, בתור עונש.. בלי כוס שוקו..
אולי זה יעזור לך להחליט..

מה שחשוב, לא להיכנע, אחרי כל מאבק שניצחת, את חזקה יותר,
והמאבק הבא יהיה קצת פחות קשה,
בדוק!!
ב"הצלחה רבה!!
מאמינה בך!!
ליבנת(:
Livnatm4@walla.com