שאלה
לכבוד הרב שלום,
אספר בקצרה על המקרה בכדי שתהיה ראייה כללית על הנושא. אני בת 25 וישנו בחור בבית כנסת של סבא שלי שהוא בן 20. הוא בחור מקסים, עם מידות טובות, בחור באמת מיוחד וביישן מאוד. הרבה זמן ניסיתי להדחיק את הרגשות שלי כלפיו אך לשווא.
כשאני באה לשבת אצל סבא שלי, אני חשה שהוא לא מפסיק להביט בי ויוצא לנו גם לפעמיים לדבר. שלחתי את דוד שלי לדבר איתו.הוא הביא לו את המספר טלפון שלי אך הבחור לא התקשר ולמרות זאת הוא ממשיך להראות סימנים שהוא מעוניין. אני חושבת שהוא נרתע מהפרשי הגיל.
אני הגעתי להחלטה שזה או שהוא לא מעוניין או שהוא מעוניין אך מפחד.
כך או כך, אני מנסה להתנתק מהרגשות שלי כלפיו אך כל פעם שאני בשבת שם, הרגשות חוזרים ועולים.
מה עליי לעשות? איך אני עושה את הסוויץ' הזה בראש?..איך אני מפסיקה להרגיש את הרגשות?..
אני מרגישה מותשת רגשית אחרי כל שבת.
מנסה להבין מה הוא מרגיש ולמה הוא לא עושה דבר.
אשמח אם תוכל לעזור לי,
תשובה
שלום רב,
זה לא פער גדול מידי לדעתך? בוודאי שהוא חושש, כי הוא ממש קטין לעומתך. הוא לא בשל לקשר עם מישהי כל כך גדולה. האם את היית יוצאת עם מישהו בן 35?
הפתרון שלך לנסות לחפש מישהו הקרוב יותר לגילך. אני לא שולל עקרונית את הרעיון שהבחורה תהיה גדולה יותר מהבחור, אבל יש פערים הגיוניים. הוא עוד ילד לעומתך.
את בשלה לאהבה, אז תשקיעי בחיפוש בן זוג בשל יותר, בוגר יותר, יש רבים כאלה, קדימה לעבודה.
חיים רטיג,
ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם