להחזיר את האור שבתפילה

בס"ד ליקבה"ו

שלום לך,

אני ממש שמח לראות שאת מצליחה עם קביעות לא כ"כ פשוטה, ושבאמת את מבינה שהעיקר הוא קיום המצווה, והאור הוא "בסך הכל" צורך אישי שלנו כדי שיהיה לנו קל וטוב להמשיך להתפלל. אולם ברור שאם היינו מבינים באמת מהי תפילה התפילה של כולנו הייתה נראית אחרת לחלוטין, מה שאומר שהאור שבתפילה הוא גם דרך לבדוק עד כמה אנחנו מבינים באמת מה מתרחש בשעת התפילה.

אם היינו יודעים, מבינים [ומרגישים] את העובדה שבתפילה אנחנו עומדים לפני מלך המלכים שהוא גם אבא שלנו, מיד היה מתמלא הלב שלנו ביראה גדולה (לא פחד וחשש, אלא יראה! כמו שלהבדיל עומדים מול אדם גדול ונכבד, ומרגישים כבוד ויראה מפניו, יראת הרוממות) ואהבה עצומה. אבל הרבה יותר מכך היינו מתפללים בחשק כל כך גדול... בתקופת הבעל שם טוב הקדוש, זכותו תגן עלינו, חי תלמיד חכם עצום, שחיבר ספר חידושים על הגמרא שנקרא "פני יהושע". פעם ניגשו אליו ושאלו אותו איך אפשר לכוון בכל התפילה כולה מראשהּ ועד רגליה? הפני יהושע השיב, שזה כל כך פשוט, הרי באמצעות כל מילה אפשר לקבל אוצרות גדולים מאוד, אז איך אפשר לא לכוון!!
סיפור יפה, אפילו נחמד, אבל לא ראיתי שהוא עובד במציאות. קשה מאוד למצוא היום אנשים שמכוונים בתפילה מתחילה ועד סוף. אז לאן נעלמו האוצרות? הבעיה היא שאנחנו לא [רואים] את ההשפעה של התפילה. אם היית יודעת שברגע שאת מתפללת את מבטלת גזירות, וברגע שאת מתפללת את משנה את הגורל שלך, של עם ישראל ושל כל העולם כולו, התפילה שלך היתה נראית אותו הדבר? ברור שלא. אז הבעיה שאנחנו לא רואים את זה, ולכן אנחנו לא מרגישים שזה נכון, למרות שאמרו לנו את זה שלוש מאות פעם בסמינריונים של בני עקיבא, עזרא או אריאל.

אז מה עושים? ראשית, חושבים בשכל, ומחברים ללב, שאנחנו עומדים בתפילה ומדברים עם מלך מלכי המלכים, שהוא גם אבא שבשמים. זה לבדו מעורר מאוד ומוסיף כח לתפילה. שנית, חושבים בהגיון על השפעת התפילה וסגולותיה. חשוב מאוד שההגיון יהיה מתאים וברור, כי ברגע שלא נבין משהו זה כבר לא שווה כלום.

קצת נרחיב על ההגיון שבהשפעת התפילה, שהרי לא לחינם קשה לקבל את זה. כולנו התפללנו על גלעד שליט פעם ועוד פעם. כולנו (שהיינו חיים אז...) התפללנו על נחשון וקסמן יחד עם כל עם ישראל, ובסוף התאכזבנו. כולנו התפללנו על גוש קטיף ו"קרענו" את השמים בזעקות ובבכיות, והגוש נפל כלֹא היה. אז לאן הלכו כל התפילות שלנו? זה מה שקשה לנו, זה מה שמונע בעדנו להתפלל עם כל הלב והרגש.
יש זמנים להתפלל בהם, ויש גזירות להתפלל עליהן, אך לא את כולן ניתן לקרוע. גזר דין שיש עמו שבועה, אומרת הגמרא (ר"ה י"ח עמ´ א´), לא ניתן לביטול ע"י זבח ומנחה. התפילה מקבילה לזבח ומנחה, וגזר דין שכזה לא יכול להתבטל על ידהּ. ואולם, מדייקת הגמרא, שע"י תורה וגמילות חסדים ניתן לקרוע אפילו גזר דין שכזה. אבל אנחנו לא יודעים מה יש עמו שבועה, ומה אין עמו שבועה. וגם אנחנו לא יודעים מתי ה´ רוצה לעשות דבר בגלל שהוא טוב לנו, על כל השלכותיו והשפעותיו, ועקב כך הוא לא שומע לתפילותינו. אז אפילו אם התפללנו הרבה, ה´ שמח בתפילותינו, ושומר אותן לעת צרה אחרת, או לוקח אותן לדבר אחר. כי אכן יש דברים שאי אפשר לשנות ע"י תפילה, או לחילופין- טובתנו היא שלא יבוטלו ע"י תפילה.
אבל אין תפילה שהולכת ריקם. כל תפילה משפיעה וכל תפילה משנה. אבל למה הקב"ה לא מראה לנו את זה?
קודם כל, הוא כן מראה. אם נעקוב פעם אחרי התפילות שלנו נוכל להבחין בדקויות שזה משנה. נוכל לראות שהתפילות משפיעות ומשנות מאוד. אלא מה, שאנחנו לא רואים את זה מיד ולא רואים את זה תמיד, ובגלל חוסר העקביות קשה לנו מאוד להבחין בזה. אבל הסיבה העיקרית, לעניות דעתי, שה´ לא מראה לנו בגלוי ובבירור שהתפילה משפיעה ומשנה, היא מחשש לגאווה. תארו לכם שהיינו תקועים בטרמפיאדה, מרימים את העיניים, תפילה קטנה, ואנחנו על הרכב שלוקח אותנו הישר ליעדנו. ולא פעם ולא פעמיים זה היה קורה, אלא בכל יום ויום ובכל רגע ורגע. בשלב מסויים כבר היינו מרגישים שאנחנו עושים את זה, שהתפילה היא כמו לחיצת כפתור. דבר נוסף, בדיוק כמו בלחיצת כפתור, זה היה לוקח את כל הרגש שעוד יש לנו בתפילה. אם זה היה נדמה בעינינו כמו לחיצת כפתור, אז היינו יודעים שזה עובד, ולא משנה כמה אנחנו מתחננים, העיקר שנבקש. אבל עכשיו אנחנו יודעים שהקב"ה רוצה את הלב שלנו, הוא רוצה את התחנונים. כשהבנים שלו סומכים רק עליו ומבינים שממנו, ורק ממנו, תבוא הישועה, ועקב כך הם קורעים את ליבם את השמים בתפילות ודמעות, זו האמירה הכי גדולה שיכולה להיות לביטחון בה´, לאמונה בו. וכשדבר כזה קורה, הקב"ה מכנס את כל צבא השמים, כל המלאכים והשרפים שסביבו, ומראה להם את הבן או הבת שלו, הוא מראה להם את עם ישראל שלו, עד כמה שבעולם חשוך ומוסתר שכזה הם מאמינים, ומתחננים, ומבינים שרק ממנו תבוא הישועה, למרות שהוא מסתיר את עצמו כל כך הרבה זמן, וכל כך קשה להמשיך ולראות את קיומו במציאות כל כך מורכבת. אבל עם ישראל לא מתבלבל- הוא מתפלל.

בהצלחה רבה רבה, אני מקווה שהצלחתי לעזור במעט. אשמח לשמוע את דעתך,
עדיאל

calev72@gmail.com