שאל את הרב

ל''ג בעומר משמעותי..

חדשות כיפה חברים מקשיבים 19/05/11 01:02 טו באייר התשעא

שאלה

שלום וברכה(:

אני מדריכה של כיתה ו' בנותת,שבט מעלות בסניף..

יש לי כל מיני רעיונות איך להפוך את ל"ג בעומר למשמעותי..אבל זה לא באמת לראות את ל"ג בעומר בצורה אחרת..את המשמעות..

זה סתם כל מיני פעילויות כדי שהבנות אל סתם ישבו עם הבנים שלהם שבט..

רק רציתי לשאול איך אני יכולה להכניס תוכן לפעילויות שאני עושה להן?

או פעילויות שמכל מקום כלשהו יכבדו את היום..

תודה רבה !!(:

תשובה

בס"ד

תשובה לשאלה בעניין לג בעומר

שלום לך מדריכה יקרה!

יישר כוח על הרצון החזק לעשות את "מדורת השבט" למשהו ערכי! זה מראה בהחלט על רצינות!
אשתדל לתת לך ב"ה בלי נדר כמה דברים ששמעתי, כדי שתשתמשי בהם כרצונך (הכנתי פעם גם פעולה על זה).

השאלה שאני רוצה להתמקד בה היא: מה הקשר בין בר – כוכבא, בר יוחאי ול"ג בעומר?

[הסיפור האמיתי של בר - כוכבא]
60 שנים בערך חלפו מאז חורבן בית המקדש השני, והרומאים שלטו בארץ ישראל.

הקיסר הרומאי – אדריינוס, החליט להציב בירושלים פסלים לעבודה – זרה, וזה עורר כעס רב.
נזכרו היהודים במרד החשמונאים, שסיבת המרד הייתה דומה – ופצחו גם הם במרד גדול.
מנהיג המרד היה אדם בשם: [בר – כוזיבא], שהצליח לנצח את הרומאים באופן מפתיע.

בר – כוזיבא הקים את "מדינת – ישראל" (האחרונה עד שקמה מדינתנו מלפני 63 שנים), ששרדה כשנתיים וחצי.
המדינה הייתה חזקה מאוד, עד שאדריינוס החליט להביא כמעט את כל צבאו מכל העולם, כדי לכבוש אותה מחדש.

כשנכבשה כעבור המון זמן ביתר, כמעט כל בני העיר מתו ולא נקברו עוד עד 7 שנים, כשמת אדריינוס.
בט"ו באב – חג האהבה נקברו הרוגי ביתר, ולכן קבעו חז"ל לברך הטוב והמטיב – שהובאו לקבורה ושלא הסריחו עד שנקברו.

[רבי עקיבא נושא הכלים]
רבי עקיבא, התנא הגדול שבתקופה (ובכלל), היה " נושא כליו" של בר – כוזיבא.
ומספרת הגמרא בירושלמי (בתרגום לעברית שכתבתי):

שמו האמיתי של בר כוכבא היה בר – כוזיבא.
וכשרבי עקיבא היה דורש את שמו של בר - כוזיבא: שמו בר - כוכבא, לפי מה שנאמר על המשיח "דרך כוכב מיעקב".
וכשרבי עקיבא היה רואה את בר - כוכבא, היה קורא בקול – [הנה מלך המשיח]!

חלק מחכמים, ובעיקר רבי - יוחנן בן תורתא, טענו שבר - כוכבא הינו "משיח שקר", וההלכה היא שמשיחי צריך להרוג, כדי שלא יטעו יהודים לעבודה - זרה.

[משיח שקר או לא?]
הגמרא בירושלמי מספרת (שוב, בתרגום)
בתחילה היה חייל של בר – כוכבא נבחן לצבא אם ירצה להוריד אצבע, עד שהורו לו חכמים לבחון בצורה אחרת שלא תזיק לישראל:
לעקור עץ מהלבנון (עץ מאוד קשיח) בשעה שרוכבים על הסוס.
כך נשארו לבר כוכבא מאתיים אלף חיילים עוקרים ומאתיים אלף חיילים קטועי אצבע.

[האם משיח מזיק כך לחייליו?]

בר כוכבא התפלל לקב"ה לפני המלחמות: בבקשה אל תהיה נגדנו, ואל תהיה בעדנו = אל תתערב כאן.

[ככה מתפלל משיח?]

*ישנם עוד מקורות לשאלה זאת, אבל לא אביאם כאן.

[הסיפור האמיתי והטראגי של העיר ביתר]
ממשיכה הגמרא בירושלמי לספר (בתרגום):

שלוש שנים וחצי ניסה אדריינוס קיסר רומי להבקיע את ביתר – המצוד האחרון של בר כוכבא, אחרי שרוב המדינה נכבשה מחדש ע"י רומי.
אדריינוס לא הצליח להבקיע את חומות ביתר, בזכות שרבי אלעזר המודעי (דודו של בר – כוכבא) ישב והתפלל בעד שארית הפליטה יום אחרי יום, ואמר בתפילתו:

"ריבון העולמים, אל תשב בדין היום, אל תשב בדין היום" (=אל תשפוט אותנו במידת הדין = לכף חובה!).

בא כותי (=גוי מיושבי הארץ, והכותים היו שונאי ישראל) לפני אדריינוס ואמר שהוא יכול לגרום להבקעת העיר ביתר.

הסתנן הכותי אל העיר והלך לרבי אלעזר המודעי.
הוא ניסה לבלבל את הרב, וכשראה שאינו מצליח – עשה את עצמו כלוחש סוד לרבי אלעזר, ואז הלך משם.

באו חייליו של בר – כוכבא, ודרשו לדעת מה אמר אותו כותי, אמר להם רבי אלעזר: "הוא לא אמר לי כלום".
הם לא השתכנעו, והביאו אותו לפני בר כוכבא, אמר לו רבי אלעזר: "הוא לא אמר לי כלום".

בעט בו בר – כוכבא (ובעיטה של בר – כוכבא היא "חתיכת בעיטה") כדי להוציא ממנו את הסוד, ומת רבי אלעזר המודעי.

יצאה בת קול ואמרה:
"מכיוון שהרגת את רבי אלעזר המודעי, שמר עליכם בזכות צדיקותו שלא תיהרגו, ושפטת אותו לרעה: לא ראוי לך יותר שתישמר".
מיד הובקעה ביתר ובר – כוכבא נהרג, והגופות הובאו לקבורה רק בט"ו באב...

[עיוורון למציאות?]
איך רבי – עקיבא חשב שהוא "מלך המשיח"? הרי הוא היה צמוד לו וראה את כל מעשיו!

ועוד, מספר הרמב"ם ב"הלכות מלכים", שכחמים בדקו את בר – כוכבא, כי משיח גם אמור "להריח משפט צדק".
הם הביאו לפניו 2 אנשים למשפט, וביקשו שיריח באפו ויראה מי צודק. כשלא הצליח – קבעו שהוא "משיח שקר".

יכול להיות שרבי – עקיבא, התנא החכם והמפורסם, [היה עיוור] לכל זה?

[הסיפור האמיתי של בר – יוחאי]
באותה התקופה בערך, אמר רבי שמעון בר - יוחאי (תלמידו של רבי עקיבא) דברים בגנות הממלכה הרומאית (שהיו נכונים מאוד).

הסיפור הגיע לאוזני הקיסר, והוא ציוה להרוג את בר – יוחאי.

ברחו בר – יוחאי ובנו רבי אלעזר אל מערה, שם התחבאו ולמדו כשכל גופם בתוך האדמה וראשם בחוץ.
נעשה להם נס ונחל נוצר במערה ועץ מאכל שהספיקו להם לאוכל.
כל היום היו באדמה ולמדו, וגם חיברו את "ספר הזוהר" שמכיל את הבה מרזי התורה.

אחרי 7 שנים [בל"ג בעומר], אמרה בת – קול להם שיצאו, וראו בחוץ אנשים עובדים באדמה.
התרגז רבי שמעון בר יוחאי וגער בהם: "אתם עוזבים חיי עולם ומתעסקים בחיי שעה?!", וכל מקום שהביטו בו – נשרף.

בת קול קראה: "להחריב את עולמי באתם?! חיזרו למערתכם!", חזרו עד שנקראו לצאת שוב כעבור שנה.

כשיצאו, היה זה ערב שבת, ראו אדם מתהלך עם [2 ענפים] של הדס.
שאל אותו בר – יוחאי למעשהו, ענה "אלה בשמים לכבוד שבת".
שאל אותו בר יוחאי: "למה הבאת 2?"
ענה האיש: "אחד כנגד זכור, ואחד כנגד שמור".

אמר בר – יוחאי לבנו אלעזר: "ראה כמה חביבות מצוות על ישראל!".
ומפרשים חז"ל: שפועלים במשך השבוע לכבוד השבת.

[שני משיחים]
ישנם 2 משיחים: [משיח בן יוסף] – המכין את הדברים הגשמים לקראת בוא מלך המשיך – [משיח בן דוד], שאחראי על הדברים התורניים.

רבי עקיבא ממש לא היה עיוור למצב, אבל הייתה לו הבנה אחרת.
רבי עקיבא הבין, שכדי שתהיה אפשרות לו ולתלמידיו ללמוד ולהפיץ תורה = משיח בן דוד, צריך חופש מבחינה גשמית.
בר – כוכבא היה זה שנתן את החופש, הוא באמת שימש כמשיח = משיח בן יוסף.

אבל מה עם בר – יוחאי?
כשיצאו בר – יוחאי ובנו מהמערה, לא הבינו למה אנשים מתעסקים ב"שטויות".

כשיצאו בפעם השנייה, הבינו (בעזרת האיש עם ההדסים), שכל ה"שטויות" נעשו למען [מטרה קדושה] = השבת.
כאן ההכנה של האנשים היא "משיח בן יוסף" והשבת "משיח בן דוד".

[הסיפור האמיתי של ל"ג בעומר]
בל"ג בעומר, יוצא ממערה תלמידו של רבי עקיבא, רבי שמעון בר יוחאי, ומלמד אותנו מה שלימד אותו רבו: מהו באמת משיח?

הוא למד שלמרות שאנשים אינם נראים "רוחניים" או "דוסים" – הם מלאים מצוות ומידות טובות כמו רימון.

האש של המדורה שלנו בל"ג בעומר, מסמלת את האש בעיני בר יוחאי, שחודרת לפנימיות של כל אחד.
ואת זה אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו כל פעם – לא לשפוט אנשים לפי מה שהם בחוץ.

[המספד בירושלים]
כשמת הרצל, נסע הרב קוק זצ"ל, שהיה אז הרב של יפו, להספיד אותו.

הרב אמר שיכול להיות שהרצל לא נראה מאמין גדול מבחוץ – אבל הוא עשה מעשה נועז, שרק מאמינים מעטים יחסית לעם ישראל עשו.
הרצל פעל בקרב האומות למען מדינה יהודית בעלת ריבונות יהודית, וביסס את הציונות – מעשי ימות משיח בן יוסף.

תפקידנו כיום הוא להחדיר אל הציונות את הדת היהודית לאומת, למענה פעל הרב קוק – מעשי ימות משיח בן דוד.

[לסיכום]
בר - יוחאי למד מרבי עקיבא שישנם 2 משיחים: משיח בן יוסף (האמור לבסס את הדברים הגשמים) ומשיח בן דוד (האמור לבסס את הדברים הרוחניים).

רבי עקיבא ראה את בר – כוכבא כמשיח בן יוסף, כי בר – כוכבא הצליח לבסס מדינה, ולכן קרא לו משיח.

בר – יוחאי הוסיף ואמר שישראל פועלים דברים שבעולם הזה כמשיח בן יוסף (דוגמה – עבודה בשדה), [למען] דברים הנותנים את העולם הבא (שבת).

הרב קוק הוסיף שאנחנו נמצאים בימים שלפני המשיח = עקבתא דמשיחא,
כמו שאנחנו רואים בהרצל – משיח בן יוסף (פעל למען המדינה, ותפקידנו להחדיר רוחניות לאנשים – כמשיח בן דוד.

דרך אש המדורה, שמסמלת את נקודת מבט בר – יוחאי, אנחנו לומדים על הטוב שיש בפנימיות של כל אחד, שגם אם הוא נראה רשע – הוא אדם טוב.

הבאתי אולי דברים דיי "כבדים" יחסית לגיל החניכות, אבל מהם את יכולה לקחת חלק ולהכין פעולה שמתאימה לחניכותייך.

ב"הצלחה!

דורון

dozkih@gmail.com










כתבות נוספות