שאלה
נתחיל בישר כח עצום לכם על עבודתכם הנהדרה.
אז ככה אני יכתוב ישיר, גם ככה כואב לי לדבר על זה.
לצערי אני כבר 7 שנים בחטא של ז"ל ואפילו הגעתי לצערי הרב למקומות יותר גרועים (תל אביב ומה שיש שם)
והרבה פעמים כדי לצאת מהזוהמה, נכסתי לאתר המצוין הזה ונעזרתי בו. אבל הנפילות המשיכו. בחטיבה חשבתי שאני יגיעה לתיכון אני יפסיק ומה שקרה? סיימתי תיכון המשכתי לישיבה גבוהה אחד המוצינות בהחלט. ואני כרגע בסוף שיעוא א ועדין נופל בזה! אני כבר משתגע מה דפוק בי? מה קורה?
אני לומד תורה באמת לומד! וזה לא עוזר. איפה מה שאמרו לי שזה הכח היחידי שאיתו אפשא להצליח שהוא כמו תבלין ליצה"ר, אין לי עם מי לדבר פה על זה, או יותר נכון אין לי תאומץ הדרוש. מה לעשות אחי? האמן לי שניסתי הכל כולל הכל באמת. תביא רעיון ואני יגיד לך אם כן או לא, כמעט בטוח שזה דבר שנסיתי, אני כבר חושב שאני צריך עזרה פסיכולוגית. באמת איזה עצה שלא היה תמיד זה היה תמיד בסוף נפלתי. שהייתי תיכוניסט ההיתי נופל בוכה ואומר שיהיה טוב אבל זה לא סוף העולם (היה ידוע שזה חטא קורה לכולם). אבל הייתי אומר בישיבה הגבווה וודאי שאני יצא מיזה. אבל מה עכשיו??? בהתחלה בישיבה רציתי להרוג את עצמי עכשיו (עוד בעיה) שזה כבר לא כזה מזעזע אותי כמו שהיה בהתחלה. בה יהיה אחרי החתונה ובתקופתה?. הרב שלי דיבר בכללי שזה הכל דמיון, כח הדמיון (כפי שכותב הרבמ"ם בהקדמה למסכת אבות) נסיתי לעבוד על זה וגם לא הלך.. ביננו אני כבר לא מאמין שאפשר, אין ספר לי סיפורים אני כבר לא מאמין . ויש לי גם בסיס לדברי ואני יכתוב אותם.. גם הגמרא אומרת שחטא דוד וחטא העגל היו בכוונה להורות שיש דבר כזה תשובה. ללמד משהו. וגם הרמבמ מביא את פרעה לכך שלפעמים אין בחירה חופשית. אז אולי גם ממני לקחו את הבחירה. עד הוכחה ידוע שהילד יוצא לפי מה שחשבו ההורים בעט שהתיחדו אולי לצערי זה כן השפיעה עלי? ובאמת מגיל קטן אני זוכר שכל נושא הנשים העסיק אותי. עד שייתי בגיל 7 שאצל כולם זה 12-13. אז מה עושים? ברור לי שזה לא משהו תכני ופשוט אבל מה כן?? לפעמים שזה בא אני מצליח רגע ועוד רגע אבל זה ממשיך! איפה העצה של משביעו רעב, ומרעיבו שבע? היצר אף פעם גם לא נעלם עד שהוא מצליח ואז יש רגיעה של שבוע ושוב העצה של ה5 דק' לא יכולה להמשיך כל החיים..
עד דבר שקשה לי למדנו באחד מהשיעורים שהיצר זה לא אידה דמות ומשהו
תשובה
מה אומר צדיק?
יודע מה הבעיה שלך?
שאתה חי.
לא, לא חי במובן הביולוגי של המילה. מחליף חומרים. חי במובן האמיתי. היהודי.
ואתה מודע, והנשמה שלך בועטת כי בה לה להקיא מכל הגועל הזה שמידי פעם נדבק בה ואתה...אוי לך מיוצרך ואוי לך מיצרך.
לא קונה את זה שזה לא מזעזע אותך, אולי אין לך כבר כוח להתרגש מזה כמו פעם אבל גם מטומטם יראה את הכאב שמרוח על המכתב שלך.
רק מה, להבדיל מהרבה בחורים אחרים שהפכו לגברים מתים מהלכים וכבר השלימו עם המצב ודווקא זורמים איתו מצויין, לך, בניגוד אליהם זה לא בא טוב, כל העניין הזה.
זה נקרא ללכת על כל הקופה, עד הסוף, קדושה אתה מבקש.
מצחיק, פעם חשבנו שזה לא יותר משיר יפה שחובר על מילותיו של הרב נריה זצ"ל, באים בחורים כמוך ומוכיחים לנו שלמילים האלו יש גם חיים!
אז בוא נתחיל ממה לא.
לא, אתה לא דפוק! רחוק מזה. והתופעה הזו אפשר לומר מאפיינת את הדור שלנו.
דור ששקוע במלחמות של ניאוף ודווקא בשבילו חוברו בין היתר הספרים של ר' נחמן והתיקון הכללי המפורסם ביחד עם עניין השמחה שבא להלחם בעצבות הכללית שאופפת אותנו.
דור שאמוראים אמרו עליו: יתיי ולא אחמיניה".
הם פשוט לא רצו לעמוד בניסיונות המוות האלו, לא בטחו בעצמם.
ומי כן נבחר לעמוד בחזית? אנחנו.
אתה, אני וכל מי שנולד בדור הזה.
רק משהו קטן לפני שנתחיל:
נכון שבן אדם יכול לאבד את כוח הבחירה החופשית שלו אבל אין שום קשר בין המקרה של פרעה למקרה שלך.
ר' חיים מלווז'ין אומר שבדבר שהאדם הוא הכי חזק בו, שם מנסים אותו ופה התיקון שלו.
מזה אומר עליך?
שמסתבר שאתה ממש שייך לקדושה, אחרת לא היה מנסים אותך דווקא בדברים האלו.
דברת באופן כללי, אני בכוונה יורד לפרטים:
א)
עכשיו, באופן הכי מעשי אתה חייב קודם כל להירגע. להוריד הילוך.
לא ללכת עם המדומטר שסופר כל הזמן את מצב המלחמה שלך.
תרפה. תנשום. תתחיל לפרגן לעצמך יותר וקודם כל לשמוח שאחרי הכול, למרות כל המקומות שהיית בהם, בשורה התחתונה אתה נמצא עכשיו בבית ה' ולא באיזה חור מסריח בנפאל, מנסה לגרד בשפכטל את שאריות הנשמה שלך, לגאול אותם מהזבל.
כל מה שאמרו חז"ל הוא נכון, רק תתחיל לזרום.
ב)
לא יודע כל כמה זמן אתה חוזר הביתה מהישיבה שלך ולא הזכרת את זה בכלל, אבל תנסה לסגור בישיבה תקופות ארוכות.
כמובן, בתיאום עם ההורים שלך, שלא לעשות להם צער, אבל ככה ורק ככה אתה מתחיל לבנות.
העיקרון פשוט, אתה רוצה לגרור את היצר למגרש הביתי שלך.
לא מכיר את הבית שלך, אבל אני מניח שאם יש לך בבית טלוויזיה וחיבור לאינטרנט, אז בבית אתה משחק כל הזמן במגרש חוץ ומה לעשות, שבדרך כלל גם הקבוצות הטובות נוטות להפסיד בחוץ.
הישיבה שלך, הגמרא, האווירה הישיבתית, השקט מהגועל נפש שהולך היום ברחוב, כל אלו אמורים להביא לך יישוב דעת כדי שתראה בעצמך איך שאתה יכול להתחיל ולסגור תקופות יותר ארוכות מבלי ליפול.
ג)
תשתדל ללמוד גמרא בעיון, עם כל הלב והשכל, זו סגולה מיוחדת, תלמד ותלמד עוד. תשבור תראש על סוגיות, תנסה להבין מהלכים של ר' אלחנן ווסרמן, אל תדבר באמצע הלימוד, תנסה להשיג רציפות ולאט לאט תראה איך שאתה ממריא.
אולי רדבול נותן לך כנפיים, אבל הגמרא, התורה הופכת אותך למלאך. תזכור את זה.
ד)
אל תצפה להרגיש תחושות שאתה לא אמור להרגיש.
אתה בגיל שהקב"ה הביא לך כוחות שאמורים אי"ה לעלות לקדושה ולהקים בית, זה מצב טבעי לחלוטין, אם זה לא היה ככה, אז היינו בבעיה.
ה)
אל תצפה לקבל שקט מוחלט מהיצר, 'במתים חפשי', עכשיו אתה חי: 'אדם לעמל יולד'.
אי"ה אחרי 120 מבטיח לך שלא תשמע ממנו בכלל.
זה המשחק שלנו ובשביל זה אנחנו מקבלים חיים.
ו)
נפלת?
תראה איך אתה הופך את זה לעליה.
'שבע יפול צדיק וקם' תזכור את מה שאמר ר' מנחם מנדל מקוצק:
העולם אומר שלמרות השבע פעמים האדם קם, ואני אומר שמתוך השבע הוא קם.
ז)
תנסה תמיד למשוך את התסכול שלך והכאב לתחושה של לב נשבר.
תזכור שאין בין גן עדן לגהינום אלא כחוט השערה.
וההבדל בין עצבות ללב נשבר, בין 'מה שלא עושים כל העבירות שבעולם עושה עצבות אחת' ל'אין שלם מלב שבור', ההבדל ביניהם הוא כחוט השערה.
נפלת? תבכה לקב"ה, דווקא מתוך החיסרון הזה, התחושה הזרה לך, הבחילה שיש לך.
ותראה איך שאתה יוצא אחר כך הרבה יותר חזק.
ח)
שמעת על צ'רציל?
יופי. גם הוא לא שמע עליך.
אניוואי, תזכור את המשפט הבא שהוא אמר:
"אני מעדיף להפסיד במערכה אבל לנצח במלחמה".
מאוד חזק המשפט הזה גם לעבודת ה' ולמלחמה ביצר.
נפלת כבר?
אל תפסיד בכל המלחמה. אל תתן ליצר לקבל את מה שהוא באמת רוצה, שבאמת מעניין אותו, אל תיפול לעצבות ותגיד: טוב נו, אם כבר נפלתי אז ממילא אין לי יותר מה להפסיד.
לא לא לא!
נפלת? תשתדל תמיד לעצור כאן.
וגם שאתה כבר נופל, תשתדל להמעיט כמה שאפשר.
שהמלאכים השחורים יהיו בעלי מום, כמו שאמר אחד הגדולים.
ט)
אל תחפור יותר מידי. פשוט צא מהמשחק.
נכון, אנחנו מחפשים את הגרף העולה, מגמת עלייה. אבל מצד שני אל תצמד לימים שאתה מצליח להחזיק כי אז אתה תמיד חושב על זה.
י)
אל תהיה מובל, תוביל!
אל תחכה שהיצר יפתיע אותך.
אתה יודע למשל שיש לך בבית אינטרנט וההורים שלך הולכים להשאיר לך את הבית ריק?
תכנן את צעדיך מראש. תראה איך אתה ממלא את הזמן שלך בצורה כזו שאתה לא הולך ללכת להלחם עם היצר דוך. (ישר לפנים=דוך)
יא)
תקפיד על מקווה, תיקון הכללי וכל שאר הדברים שמסוגלים לעלות אותך, וכמובן על השמחה שלך.
יב)
אל תהפוך לי למקובל ולנביא.
אי"ה החיים שלך אם אשתך יהיו הכי טובים שיש בעולם, צא מכל התחזיות הקודרות ואל תיכנס בכלל לדברים האלו של הנשמות ואיך באת לעולם.
יותר חשוב עכשיו איך אתה הולך לתפור את הסוגייא של פרק 'הזהב' בדף היומי. תטבע בתוספות לא בדברים שלא הולכים להואיל לך.
ואחרי שסיימת לקרוא הכול. תן חיוך, תנשום ותתחיל להראות ליצר אבק.
תזכור: אנחנו הולכים עד הסוף!
שבת שלום, בשורות טובות ורק טוב
אבינועם
avinoam811@gmail.com