שאלה
שלומות, האם זה נכון שיש איסור בתורה, להתאפק כשאדם צריך להתפנות? (ובפרט אסור להאפק בזמן תפילה) אם כן, לומדים את זה מהאיסור ולא תשקץ?
תשובה
נטע שלום,
הלכה מפורשת בשו"ע (אורח חיים סימן ג,יז) "המשהה נקביו עובר משום בל תשקצו".ומעבר לכך יש בזה חשש עקרות.
ובענין זה כתב ה"בן איש חי"(ש"ר ויצא,א),וז"ל:
"המשהה נקביו עובר משום בל תשקצו (שו"ע או"ח ג יז) בין בגדולים בין בקטנים, אך בקטנים יש בזה עוד חשש סכנה, וגם עקרות שיהיה עקר אם משהה, ויש בני אדם נכשלים בדבר זה ואם יבא לו התעוררות והוא לומד או עוסק בעניניו אינו קם במהירות וחושב עד שיגמור העסק עוד מעט או עד שיגמור דף הזוהר או המזמור, וזו שטות גדולה דה"ז מצוה הבאה בעבירה, לכך צריך להזהר מאד, וכתב חס"ל ז"ל בשם המקובלים דהמקל בזה מונע ממנו טהרת המחשבה, ומי שהוא בעל נפש ורוצה להדבק בקונו צריך להזהר שיהא גופו נקי בכל שעה, וזה מועיל גם כן לבריאות הגוף ונעשה בריה חדשה".
בברכה וכל טוב
שמואל זעפרני