לא נשכח ולא נסלח

שלום רב לשואלת.
השאלה שלך היא שאלה טובה. לא רק ביום הכיפורים אנו מצווים לסלוח לכל יהודי אלא במשך כל השנה התורה מחכנת אותנו לוותרנות ולא להקפיד על הכבוד ולא להיות גאוותנים. אך במקרה הזה נראה שדווקא צריכים להקפיד ולא לסלוח לכל מי שהיה אחראי לפגיעה בכל אותם יהודים ומסירת חלקים מארץ ישראל למחבלים.
ויש לכך כמה סיבות.
א. כיוון שאותו חוטא ממשיך בחטא שלו, חלק מהעניין של התוכחה הוא לומר לו שלא נסלח לו. אנו יודעים, וכבר מדברים על זה גלויות, שמסירת חבל עזה זו לא ההתנתקות היחידה שהם מתכננים לעשות. כיוון שהם ממשיכים בעבירה החמורה הזאתו ובאותו אופן מושחת של קבלת ההחלטות שלהם, אנו חייבים לומר להם שלא סלחנו ולא נסלח גם להבא.
כשאדם מסוים מכה אותך ברחוב ונותן לך סתירה ואתה רואה שהוא מניף את ידו שנית להכותך, אל לך לומר לו שאתה כבר סלחת לו על הסתירה הראשונה. זהו מוסר מעוות (מוסר נוצרי). האמת היא שתוך כדי הריב והחטא של אותו מכה, צריך לומר לו שלא תהיה לו מחילה לעולם ואף להחזיר לו מנה אחת כפליים.
ב. ברמה הלאומית שייך מושג של גאווה ומושגים של הקפדה על כבודינו לבלי סלוח לחוטאים נגדנו. אין אנו מדברים כאן ברמה האישית בלבד, של כל אותם אלפים שגורשו מבתיהם, אלא הפגיעה היא בעם ישראל כולו ועל זה יש לנו רשות לומר שאנו לא סולחים. אנו לא סולחים לגויים שפגעו בכבוד הלאומי שלנו (כמו למשל לארגוני הטרור שמכים בנו והורגים גברים נשים וטף) וגם לא לאנשים מעמינו שעושים טעויות חמורות מאוד ומשפילים את כבודינו ומעודדים את הטרור.
ג. יש כאן חילול ה´ נוראי שאין לנו יכולת לסלוח ולמחול עליו. כמו שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול וחייבים לעמוד מפניו וכד´, כך על אחת כמה וכמה כלפי מלך מלכי המלכים הקב"ה שאנו מצווים לקדש את שמו וללכת בדרך של הוא ציווה אותנו.
עדיין נמשיך לקרב את כל אותם יהודים הרחוקים שאינם שומרים תורה ומצוות, כמו שאנו אומרים בתפילה שלפני יום הכיפורים (´אנו מתירים להתפלל עם העבריינים´), ועל אחת כמה וכמה שאותם יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות אינם עבריינים אלא מומרים לתיאבון.
בתקווה שעד יום הכיפורים כולנו נחזור בתשובה ונוכל לסלוח אפילו לאותם שחטאו בחטאים החמורים של גירוש היהודים.
ליעד.