שאלה
שלום!
יש לי בעיה שמציקה לי כבר המון זמן ולא מצאתי עדין תשובה עליה...
כבר שנים יש לי את אותה הרגשה שכאשר אני נימצאת בכותל שבי-ם אינני מרגישה הרגשת התעלות או משו אחר דומה לו...העניין הוא שבאמת מעניין אותי מה אדם דתי באמת מרגיש כאשר הוא מגיע לכותל ומתפלל דווקא שם.אני כל כך רוצה להרגיש משהו אחר אבל אני לא מצליחה לחשוב על שום דבר מעבר לזה שזאת פשוט חומה/קיר וכד'..
העניין הוא שאני באמת אדם מאמין מאוד ואני לומדת הרבה תודה בתקופה זאת (אני במידרשה)והאמונה שלי רק עולה ומתחזקת והענייין עם הכותל עדין לא משתנה..
אשמח אם תחזחרו לי תגובה
תודה מראש ויום טוב.
תשובה
שלום לכותבת היקרה!
ראשית, סליחה ומחילה על ההתעכבות בתשובה, היתה בעיה קלה.
שאלת שאלה אמיתית מאוד-מדוע אני לא מרגישה התעלות במקום בו ´אמורים´ להרגיש זאת? ישנם כמה נקודות שכדאי לחדד: 1.הקב"ה-"מלוא כל הארץ כבודו", ו"לית אתר פנוי מיניה" כלומר: אין אתר-מקום שפנוי ממנו.... כשאנו רוצים להתקרב אליו,להתפלל, אפשר לעשות זאת בכל מקום שהוא. אדם יכול להיות בביתו,או במקום מרוחק מקדושה ולזעוק לה´.
2.יחד עם זאת, ישנם מקומות בהם אנו יודעים שהיכולת להתקרב יכולה להיות גדולה יותר. מקומו של בית המקדש, הר הבית,מקומות קדושים אחרים לעמ"י-מערת המכפלה וכו´, אלו מקומות שה´יכולת קליטה´ בהם טובה יותר. ישנו ערך וחשיבות מרובה למקום עצמו. הקב"ה נקרא גם "המקום" כפי שאומרים בניחום אבלים: "המקום ינחם אתכם..." בשביל לחדד זאת אפשר להסביר גם כי האדם יכול היה להתפלל בביתו ובזה יסתפק, אך ישנה חשיבות למקום בו הוא מתפלל-בית כנסת שהוא ´מקדש מעט´... אני מבינה שקשה לך עם עצם ההרגשה. ברגע שנבין את חשיבות המקום, מה היה בו,מה חסר לנו כיום בעקבות חורבנו,ייתכן שנוכל להתחבר יותר לתפילה דווקא שם.
ובנוסף, את לא חייבת לחוש התעלות...זה בסדר גמור. איש איש ותחושותיו ויחסו עם הקב"ה. ייתכן שאת מרגישה תחושות כאלו בסיטואציות אחרות,במקומות אחרים,בתפילה אישית,לבד ועוד. אין חיוב להרגיש כך או כך. רק להבין את עצם חשיבות המקום ההוא,שם היתה עקדת יצחק,שם בית המקדש עמד ונחרב... בכל מקרה תרגישי טוב עם עצמך ותחושותייך, אשמח לתגובה,תוכלי לרשום לכתובת:
adigut@walla.com
חנוכה שמח ומאיר,המון הצלחה ושמחה,
עדי.