לא מצליחה לכבד את אבא שלי

שלום שואלת יקרה. שום דבר בחיים לא קורה במקרה. לא במקרה יוצא לי לענות לשאלתך דווקא היום, יום הזיכרון של אבא שלי.
מבקשת שהדברים יהיו לעילוי נשמתו.
חשבתי לא מעט מה לכתוב לך, מה לומר, מצד אחד הרצון שלך כל כך אמיתי, כל כך פנימי, באמת שאת נמצאת בתוך תהליך של תשובה בעניין הזה. מצד שני את כותבת שזה קשה ושאת לא מצליחה.
ניסיתי לחשוב למה זה, למה כל כך קשה, לכבד את ההורים. ברור מעל לכל ספק שאנחנו מאד מושפעים מהתרבות הסובבת אותנו וניבטת אלינו מבעד מסכי הטלויזיה, מתוך סדרות המבקשות להציג בפנינו "יחסי משפחה תקינים" בין הורים לילדים. תרבות שמערערת את כל יסודות התא המשפחתי וכמעט ולא מאפשרת לכונן יחסים שמאפשרים כבוד להורים. ללא ספק אנחנו צריכים להילחם בתרבות הזו. כיבוד הורים הוא כביכול ערך נימוסי- טבעי- אוניברסלי, אבל מסתבר שכשמתייחסים אליו ברמה כזו זה לא מספיק.
אשרינו שיש לנו מצוות כיבוד הורים, שהיא אחת מעשרת הדיברות. דווקא בגלל שהדבר הזה נשמע כל כך טבעי, היה צורך לצוות אותנו על זה כדי שנדע, שהערך של כיבוד הורים הוא לא רק בגלל המוסריות שבכך, שכן אם זה היה המצב, כל פעם שהיה קצת קשה היינו מפסיקים לכבד את הורינו. בעצם העובדה שיש מצווה לכבד את ההורים אנחנו לומדים שיש לכך ערך עליון, מעל ומעבר לשכל ולהיגיון האנושי וזה מה שנותן למצווה הזו את ערכה וחשיבותה ולכן, גם כשקשה לא נפסיק לכבד אותם.
בגמרא מובאים הרבה מאד סיפורים על גדולי חז"ל ועל כיבוד ההורים שלהם. ואני רוצה להביא בפניך סיפור אחד שאפשר ללמוד מתוכו הרבה
מסופר על ר´ טרפון שהיה לו אמא זקנה. פעם אחת היא יצאה לטייל בחצר ור´ טרפון הניח את כפות רגליו על הרצפה והיא דרכה עליהן עד שהגיעה למיטתה.
בעצם, כששומעים את הסיפור הזה אפשר לשאול- למה ר´ טרפון לא הרים אותה ונשא אותה בזרועותיו? למה הוא היה צריך להתכופוף ושהיא תדרוך על ידיו?
הסיפור הזה מלמד אותנו על היחס שצריך להיות בין ילד להוריו וממילא אפשר ללמוד ממנו איך אפשר לכבד את ההורים יותר.
הרבה פעמים אנחנו מסתכלים על ההורים שלנו במבט של- "מלמעלה למטה". אנחנו הרי צעירים יותר, מבינים יותר מהם מה קורה בעולם, מחוברים יותר לדור, הם- מיושנים, זקנים, לא מבינים אותנו...
ממקום כזה מאד קשה לכבד את ההורים. להיפך, זה רק גורם לזלזל בהם כי אנחנו מחשיבים את עצמינו כ"יותר" מהם.
כיבוד אב ואם לא קשור בכלל לגיל ההורה, לרמת השכלתו, לא קשור אם הוא מחובר למה שקורה בעולם או לא. כל אדם חייב לכבד את הוריו באשר הם.
וזו בדיוק הנקודה. להבין מה עומד בבסיס החיוב לכבד. בראש ובראשונה- על עצם היותם ההורים שלנו, על עצם העובדה שהביאו אותנו לעולם. "שלושה שותפים לאדם- הקב"ה אביו ואמו"- באותו משפט נכללו שלושתם וכשם שמחוייבים בכבודו של הקב"ה כך מחוייבים בכבודם. ובזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו- אמר הקב"ה: מעלה אני עליהן כאילו דרתי ביניהם, וכבדוני.
וזה מעבר לכך.
בספר החינוך מוזכרת מצוות כיבוד הורים. בחלק של "משרשי המצווה", היינו אולי מצפים לשמוע הסברים סביב הצד המוסרי שבמצווה, סביב דאגה שצריכה להיות באדם להוריו. ובמקום זה אנחנו לומדים דבר עצום והוא בעיני המרכזי ביותר בכל מצוות כיבוד הורים:
" משרשי מצווה זו, שראוי לו לאדם שיכיר ויגמול חסד למי שעשה עמו טובה. ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה שזו מידה רעה ומאוסה בתכלית לפני אלוקים ואנשים. ושיתן אל לבו כי האב והאם הם סבת היותו בעולם. ועל כן באמת ראוי לו לעשות להם כל כבוד וכל תועלת שיוכל, כי הם הביאוהו לעולם. גם יגעו בו כמה יגיעות בקטנותו, [וכשיקבע זאת המדה בנפשו יעלה ממנה להכיר טובת האל ברוך הוא שהוא סבתו וסבת כל אבותיו עד אדם הראשון... ויעריך במחשבתו כמה וכמה ראוי לו להיזהר בעבודתו ברוך הוא"]
דרך מצוות כיבוד הורים אדם מגיע להכרת הטוב. מתוך שהוא מגיע להכרת הטוב בהוריו הוא לומד להכיר טובה לקב"ה. הדברים כל כך מקבילים, הדברים כל כך קשורים זה בזה. כמה בעיות באמונה וביחס לקב"ה נובעות בגלל בעיות שיש עם ההורים... אם אדם לא מסוגל להכיר טובה להוריו על כל מה שהם עושים עבורו הוא לא יהיה מסוגל להכיר טובה לקב"ה על כל החסדים שהוא גומל איתו ואז הוא תמיד יהיה מלא בתביעות, בטענות.
נחזור שניה לסיפור על ר´ טרפון. שאלנו למה הוא לא סחב את אמו אלא היא דרכה עליו. יש כאן מסר עצום! ר´ טרפון רצה ללמד אותנו שהיחס הנכון שצריך להיות כלפי ההורים הוא מבט של מלמטה למעלה. אם הוא היה סוחב אותה מה זה מראה? שהוא יותר ממנה! ר´ טרפון החזק, הגיבור סוחב את אמו החלשה והמסכנה, ובכך היה פוגע בכבודה. זה מבט של "למעלה למטה"- כביכול הוא יותר ממנה. אבל הוא בחר בדרך ההפוכה- אמא שלו היא יותר ממנו ולכן הוא מתכופף, הוא מסתכל עליה מלמטה והיא הולכת עליו. למרות שללא ספק הוא היה גדול ממנה בתורה זה לא משנה. הכבוד הוא הכרת הטוב על מה שההורים עושים עבורינו אפילו אם זה "רק" להביא אותנו לעולם.
אני חושבת שכמבינים את הנקודה הזו, כשמבינים על מה אנחנו מכבדים את ההורים, כשמבינים שיש כאן נקודה שורשית עמוקה של עבודה על מידת הכרת הטוב, וכשמבינים שכל אלו מובילים לעבודת ה´ גדולה יותר קל יותר לכבד את ההורים.
אני לא אומרת שכל הבעיות נעלמות, לכולם יש ויכוחים עם ההורים, יש דברים שחולקים עליהם ובכל זאת כשזוכרים עד כמה אבא ואמא ראויים לכבוד, גם ניגשים לויכוחים ולמחלוקות מעמדה אחרת, מנקודה אחרת.
באשר לשאלה היכן אפשר ללמוד על כיבוד הורים קודם כל אם את רוצה ללמוד עוד סיפורים בנושא יש הרבה בספר האגדה תחת הנושא של כיבוד הורים. ואפשר גם לעיין בספריו של הרב אליקים ג´ אלינסון. (בטוח שיש עוד, כרגע לא עולה לי לבראש. אם תרצי אשלח לך עוד רעיונות לספרים)
ויש לי עוד עצה בשבילך. הרבה פעמים כל החיכוכים והויכוחים עם אבא ואמא ובכלל עם כל אדם גורמים לשכוח שיש הרבה דברים שאנחנו אוהבים בצד השני. אני מציעה לך לעשות רשימה של דברים שאת אוהבת במשפחתך, שאת אוהבת באבא ואמא, שאת מרגישה שאת מקבלת מהוריך ותרצי לקחת אותם איתך כשבעזרת ה´ תקימי בית משלך. תגלי שיש לא מעט כאלו...

מאחלת הרבה הצלחה ואם מתעוררות שאלות נוספות את מוזמנת לשוב ולשאול.
שנה טובה
ברוריה
brurya123@walla.co.il