שאלה
שלום, כבוד הרב..
באמת שאזלו לי כבר כל הכוחות, הנפשיים כמו הפיזיים וגם מכתב זה אני כותב בקושי.אבל חייב..כדי שלפחות מישהו יוכל לעזור לי
אז ככה, בשנתיים האחרונות החיים שלי הם פשוט גיהנום! תחתית עמוקה וחשוכה בלי סימן לטיפת קרן אור.
אני בן 20 וקצת. עד לפני שנתיים היה לי כמעט כל שיכלתי לבקש לעצמי(בדיעבד, כיום, אני רואה כמה בקשותיי הן צנועות...)- חברים שהם בגדר אחים, לימודים בתיכון, מרץ, שמחת חיים. בקיצור, ח-י-י-ם. נכון שזה לא הרבה?! נולדתי בבית מזרחי-מסורתי, תמיד האמנתי בקב"ה והשתדלתי לשמור את השבת, להניח תפילין ולקפוץ לביהכנ"ס מדי פעם(זה סתם בשביל שתדע מה הרקע הדתי שלי, בכל זאת אתה רב).
הגעתי למצב שאין לי בשביל מה לקום בבוקר. אני באמת לא מאמין שאם יש מישהו למעלה, הוא יכול לעשות דבר נורא שכזה לאדם שתמיד תמיד הסתפק במועט ולא יותר!
לא התגייסתי לצבא עדיין(בקרוב זה יגיע..כמה שאני מחכה לזה!!!), וניתקתי קשר עם כל החברים שאי פעם היו לי. ונותרתי לבדדד!אין לי תעודת בגרות. כל ניסיונותיי למצוא עבודה ואיכשהו לקדם את עצמי כשלו! אולי התקבלתי לעבודה-שניים, והעיפו אותי אחרי שבוע. טוב, אמרתי לעצמי שלפחות אוציא רישיון- וכמובן- את התיאוריה עברתי בסבל רב! ניגשתי 3 פעמים ורק בפעם הרביעית..אחרי חרישות של ימיםםםם בבית שהגעתי למצב של התעלפויות ותלאות מרוב עומס, עברתי. ניסיתי להוציא טסט, פעמיים נכשלתי, ומי יודע עוד כמה?!?!?!?!
אני לגמרי ממוטט..אנשים שכל חייהם חטאו, עשו מה בא להם, יצאו, בילו פשעו גנבו והכלללל שאני מכיר מהשכונה, להם? הכל הולך בקלות! תמיד טסט ראשון, בגרות(למרות שמתוך שנה אולייי יומיים הוא בא רצוף לביה"ס), המוווון חברים וידידות, מתקבלים לעבודות וגם אם לא אז מחרטטים בקומבינות מזוויעות ועושים מזה אחלה כסף! כמובן שעושים צבא ונהנים וזורמים איכשהו עם החיים!
אצלי הכל נתקעעעע..גם הגיוס שלי בא מאוחר כי דחיתי ודחיתי אותו כי תקפו אותי דכאונות וחרדות שלא איפשרו גיוס. וכל החברים בצבא..לאף אחד לא איכפת. לכל אחד חיים משלו, חברים וכיף!! ולהתקדם והכל כל כך נראה מדהים וורוד מבחוץ אצלם! גם אם זה רק נראה...אני תמיד בטוח שזה הרבה יותר ורוד ממה שבתקופה הקרובה לי יהיה.
ניסיתי להתקרב לקב"ה, באמת שרציתי..מצידי היה לחזור בתשובה שלמה, להתחרד, ולא לדבר עם אף אחד כי אני כל כך כועס על כולם!!!
תשובה
שלום רב
מדבריך אני שומע שאתה סובל סבל רב, אתה מרגיש שהחיים לא מאירים לך פנים והעולם הפנה לך עורף, בדברי אלו אני משתתף בכאביך ובצערך ומאחל לך שתצליח להתגבר ולהתמודד עם ניסיונות חייך.
הכישלונות הרבים שחווית יצרו אצלך תסכול ומרירות רבה על האדם על הטבע ועל הקב"ה.
הקב"ה אוהב את ברואיו ונתן להם כוחות להתמודד עם הניסיונות והאתגרים שמולם הוא יצטרך להתמודד, כך שאין לי ספק שתוכל לעמוד מול המציאות העכשווית שלדעתך מזעיפה פנים.
כאשר תהיה מאחורי ההתמודדויות הללו אתה תראה שהם חזקו אותך והעניקו לך כלים וכוחות רבים להתמודד מול הגלים הגבוהים שעוד תעמוד מולם במהלך חייך.
אני לא חושב ששינוי שם יסייע לך, כיון שבסופו של דבר לאדם יש בחירה חופשית להוביל את עצמו לאיזה מסלול שהוא ירצה.
ובוודאי שאנו לא מאמינים במזל רע בעין הרע ובשאר הבלים שאנשים מסתתרים מאחריהם בכדי להסיר אחריות מעצמם.
קרבת אלוקים היא דבר טוב וחשוב נותנת כוחות רבים ומוסיפה רוממות רוח לאדם, אולם דרך ארץ קדמה לתורה, כלומר מאוד חשוב לשקם את הדברים הקשים שבחייך ולאחר מכן להתרומם לעבודת ה'.
כיון שאתה מתאר כאב וקושי רב אני חושב שכדאי לך להתחבר לאדם חכם שתתן בו אמון שיסייע בידך להתגבר על המשברים זה יכול להיות רב שיתאים לך ויבין אותך ואני ממליץ על יועץ חכם שיוכל ללוות אותך בדרך עד שתצא מהמשבר הזמני הזה.
אתם תצטרכו לקבוע יעדים מטרות ושאיפות ותשרטטו את הדרך להגיע לאותן מטרות, כדי שתוכל לקום בבוקר לחיים מלאי משמעות ותעסוקה ובסופו של דבר שיובילו אותך לאושר ושמחה.
ואני מברך אותך שתתמודד ותתאמץ להלחם על זכותך לאושר ולשמחה, אין ספק שהמאבק ידרוש ממך כוחות ומאמצים אבל בסופו של דבר אנו יודעים שמי שמתאמץ מצליח.
ברכה והצלחה.
ירון דוראני.