לא הכניסו אותי להדרכה...

ב"ה

שלום לך,

אני ממש מבינה את ההרגשה שלך. באמת לא קל להתמודד עם מצב כזה.
אשרייך שאת רואה שהכל מאת ה´ והכל לטובה גם כשזה לא בדיוק תואם את מה שרצית. זו הסתכלות טובה שתועיל לך עוד הרבה בחייך.
תעריכי את תכונתך זו כי היא ממש לא דבר מובן מאליו.

מותר להרגיש שקשה לנו, אדרבא, זה טבעי שיהיה לנו קשה עם מצבים שונים. העניין הוא לדעת איך להתמודד עם הקושי ולצמוח ממנו.
מסגנון השאלה שלך רואים שאת בעלת אישיות חזקה ובריאה, לכן אין סיבה לדאגה. ברור לי שתצליחי להתרומם מעל האכזבה והכאב ולמצוא את המקום שלך בתרומה לזולת.
נראה לי שכדי להיות מדריך באמת –כלומר לעזור לאחרים, להקשיב להם, לכוון אותם ולעודד לא צריך דווקא להיות מדריך בפועל. אפשר לעשות את זה בעוד מליון צורות אחרות. במיוחד חשוב להתעניין באלו שהם לא במרכז החברה (בלשון עדינה...) להן את יכולה להיות מאוד משמעותית. מספיק שתתענייני בשלום הבנות במושב (גם אלו שלא בגילך) וכבר תראי עד כמה זה מועיל להן. לדבר עם אנשים, לעודד אותם כשצריך זה לא רק עם מדים של מדריך.
כמו שכתבת, יש לך את השליחות להיות בגרעין וגם שם תוכלי, בעז"ה, לעשות המון טוב. תשקיעי שם, תאהבי את זה ובעז"ה תראי ברכה.

בהקשר שלך כלפי החברות שלך:
זה באמת מאוד קשה כשהן כל הזמן מדברות על ההדרכה ואת מקשיבה להן מבחוץ.
חשבתי על שני רעיונות שאולי יכולים לעזור לך.
קודם כל, אני בטוחה שהן לא עושות את זה מתוך כוונה רעה ח"ו, הן פשוט לא חשבו שזה מרחיק אותך מהן, לכן אולי כדאי להגיד להן מה שאת מרגישה- שאת מבינה לגמרי שזה נושא עיקרי אצלם, ושהם באמת עושות דבר חשוב, אבל שאם הן יכולות לא לדבר על זה כל הזמן, אלא רק חלק ממנו זה מאוד ישמח אותך. וגם להן זה יהיה טוב כי יש בחיים עוד כמה נושאים חוץ מההדרכה...
דבר נוסף את לא חייבת להרגיש לגמרי מחוץ לסניף בגלל שאת לא בהדרכה. את יכולה לעזור לסניף כשצריך ויש זמן ומתחשק לך. לעזור למדריכות להכין דברים שהן צריכות. זה יכול לעשות לך טוב ולחבר אותך לסניף ולחברות. תחשבי אם זה מתאים לך, כי זה תלוי מאוד איך את מרגישה עם זה.

אשמח לשמוע את תגובתך על הדברים ואם יש עוד מה לשאול את מוזמנת לחזור אליי למייל בשמחה.

ה´ יברך אותך!
תרצה.
tertza2@shoresh.org.il