שאלה
שלום.
אני בחור דתי ובמהלך חיי התפתחו מספר שאלות.
זאת תהיה שאלה חשובה מאוד, אני מבקש תשובה אמיתית וכנה. אני לא מעוניין לצאת בפרסום חוצות על התשובה אני רק מחפש את האמת.
ש: מאיפה המסורת של שמירת בשר-חלב 3,4,6,8 שעות? למה רק ליהודים מסוימים יכולים לשמור רק שעה בעוד שאר היהודים לא יכולים?
האם ליהודים יוצאי הולד יש מערכת עיכול מיוחדת שאין לאף מהיהודים משאר העולם?
הייתי אומר שכן אם לא היה את העיקרון שאם מישהי ששמרה בבית 6 שעות והיא מתחתנת עם הולנדי אז היא פתאום יכולה לשמור שעה.
כנראה שזה קטע של מסורת אבות וכו', אבל... אם ההורים מרשים אז אפשר?
האם צריכ לעשות התרת נדרים? וזהו? או שיש תהליך הטהרות או הטמאות)?
האם נושא זה,כמונושאים רבים בעניינים שמשתנה בין יוצאי עם זה או אחר זה רק מסורת שאם הזמן נהפכה למין קיבעון שאף אחד לא מעיז לשבור/לעקוף? שום רב אין לא מספיק אומץ לצאת מול קצת מסורתולחשוב על ליכוד עם.
לדוגמא הקטניות- יש יוצאי עמים שלא נוגעים בהם בפסח אבל אחרים כן, והרי היום ידוע שניתן להבדיל בין כל סוגי הדגנים והקטניות שלא יתערבבו ביחד. בזמנו שאלתי, ונאמר לי שצריך רק התרת נדרים וזהו. וכך עשיתי.
תודה על הקדשת הזמן בקריאה ובמתן תשובה.
תשובה
שלום וברכה
אתה אמנם בחור דתי כפי שאתה מעיד על עצמך, אך יש לך מסקנות מהירות שלא נבדקו מספיק וישנם דברים המבוססים על סוגיות רחבות ועמוקות שכדאי ללמוד אותם לפני שמסיקים מסקנות מרחיקות לכת.
כמובן האינטרנט אינו המקום להעביר שיעור מקיף בענין אבל אנסה בקצרה להתייחס לראשי הפרקים של הנושא.
המנהג העיקרי המבוסס על הרמב"ם הוא המתנת 6 שעות בין בשר לחלב, בהתבסס על דברי הגמרא שבה מופיע הדין של המתנה לסעודה אחרת, וישנו חישוב המסיק שהזמן הוא 6 שעות, המנהג הזה נפסק להלכה על ידי השולחן ערוך וגם מובא כדעה ברמ"א שעל פיו פוסקים האשכנזים, כל בני עדות המזרח וחלק רב מעדות אשכנז נהגו כך, אמנם בעיקר הדין פסק הרמ"א כדעת התוספות שדי בהמתנת שעה (כמנהג ההולנדים), וישנם קהילות שנהגו 3 או 4 שעות אע"פ שאינו מופיע במפורש בהלכה וכנראה הוא כעין פשרה בין המנהגים, הדבר לא נובע ממערכת עיכול שונה מה גם שיש דעה שההמתנה היא בגלל בשר השאר בין השיניים.
הדברים מבוססים על סוגיות ערוכות וסבוכות ואינה איזה "קפריזה" של איזה רב.
זה נכון שבימינו כשכולנו חיים ביחד בני עדות שונות ההבדלים יותר בולטים מאשר פעם שכל קהילה חייה במקומה ולא היו הבדלים משמעותיים באותה עיר עצמה.
לגבי מנהג הקטניות, לדעתי ההלכתית הדבר אסור לבני העדה שנהגו איסור בדבר ולא ניתן להתירו ע"י התרת נדרים, הנימוק שצינת הוא רק אחד מהנימוקים אך ישנם נימוקים רבים ונוספים המופיעים בספרי ההלכה.
ככלל שמירת המסורת מדור לדור וממשפחה למשפחה היא מאד חשובה ומה לנו ללין על כך בחברת השפע שניתן לאכול הכל, אם בדורות קודמים שמרו על כך גם בימים של עוני ודלות.
בברכה