שאלה
קניתי זעתר בשקית סגורה לגמרי בשוק בראש העין.
לא היה הכשר ממש על השקית, אך בעל הדוכן אמר לי שהכל כשר. אינני זוכרת את שם הכשרות.
אני שומרת את הזעתר במקרר מאז קנייתו.
על השקית כתוב בכתב יד: זעתר בלדי. והוא נראה נקי לגמרי.
מה הדין?
תשובה
שלום,
היות ואינני מכיר את המקום או האדם ממנו קנית את התבלין, אינני יכול לפסוק באופן גורף בעניין זה. בכל זאת, נציג את העקרונות ההלכתיים להכשרת זעתר, כך שתוכלי לצאת מהספק.
ברשותך, נחלק את תשובתנו לשניים:
א. דרך בדיקת הזעתר להסרת חשש המצאות חרקים.
ב. חובת הפרשת תרומות ומעשרות מהזעתר שבידייך.
א. את הזעתר ניתן למצוא בשווקים בשני אופנים: טרי ומיובש. בשאלתך, לא ציינת את מצב עלי הזעתר שרכשת ולכן נרחיב אודות שניהם.
עלים טריים -
כללו של דבר - עלי וגבעולי הזעתר מרבים להיות נגועים בחרקים זעירים, לדוגמא - כנימת העלה, תריפסים ומינים נוספים. על כן, אין לאוכלם בטרם נוקו ונבדקו היטב. בזעתר טרי ניתן להשתמש ע"י אחת משלש הדרכים:
1. תמצית - יש לשטוף את העלים היטב ולבשלם בפני עצמם. יש לסנן את תבשיל
הזעתר דרך בד צפוף ולהשתמש בנוזל שטעמו, כעת, כטעם התבלין
לתיבול התבשיל המבוקש (כתמצית תה שיש הנוהגים להכינה לשבת).
2. עטוף - יש לשטוף היטב את העלים ולבשלם עם התבשיל בעודם נתונים בתוך בד
"גזה" או נייר מחלחל עמיד הקשורים היטב בקצותיהם.
3. טחון - יש להשרות את העלים בקערה בה מים עם נוזל ניקוי למשך כ-3 דקות.
לאחר מכן יש ליטול את העלים ו/או הגבעולים מתוך מי הניקוי ולשפשפם
באמצעות ספוג רווי במי הניקוי ולשטוף היטב מכל הצדדים תחת
זרם מים חזק. לאחר מכן יש לטחון את הזעתר - "דק דק" בבלנדר או
במטחנה.
עלים מיובשים -
כללו של דבר - עלי זעתר שעברו תהליך ייבוש והינם מפוררים לפתיתים מותרים בשימוש. עם זאת, יתכן ובאחסון ממושך דבקו בהם חרקים או תולעים הניכרים היטב לעין ועל כן טעונים הם בדיקה. לרוב, החרקים הנ"ל יהיו בצבעי בז´ או חום וגודלם לא יעלה על 2 מילימטר.
לכן, יש לפזר את העלים על משטח בהיר בעל גוון אחיד (דוגמת פורמייקה) ולהתבונן בין חלקי העלים - אם מזוהים חרקים מעין אלו המצוינים לעיל ו/או "קורי משי" (המהווים סימן היכר לעש) עדיף שלא להשתמש בעשבי התיבול היות וקשה לנקותם באופן מוחלט.
(להרחבות: בדיקת המזון כהלכה, הרב משה ויא, בהוצאת "המכון להנחלת ההלכה", ירושלים, תשנ"ח.)
ב. הפרשת תרומות ומעשרות מעלי הזעתר -
כלל נקוט בידינו: תבלין שאינו נאכל כמות שהוא, אלא רק מתבלין בו, הרי הוא פטור מתרומות ומעשרות. לאור זאת - תבלין הזעתר, אותו מכניסים לתבשיל לטובת אכילתו ולא רק לנתינת טעם, מחויב בתרומות ומעשרות.
כיצד יפריש? לו היה מדובר בעלי תבלין, אשר ברור כי לא הופרשו מהם תרומות ומעשרות, הרי שדינם - "טבל" וחובה להפריש מהם תרומות ומעשרות, כנוסח שמופיע בסידורים ובברכה. במקרה דנן, אין הכרח, כי טרם הופרשו מעלי הזעתר תרומות ומעשרות שכן, כדברי המוכר: "הכל כשר" ויתכן שהיד הנעלמה שהעניקה כשרות, דאגה להפרשת תרו"מ ועל כן דין עלים אלו כ-"דמאי" ויש להפריש מהם תרו"מ כמופיע בסידורים, אך בלא ברכה.
(להרחבות - משנה תורה לרמב"ם, הלכות טומאת אוכלין, פרק א´ הלכה ו´*
מנחת ברוך, סימן ל"ח.)
בתיאבון,
צביקה, tzvikd@walla.com
צוות ישיבת הר עציון.