שאלה
הייתי שמחה לקבל הסבר.
איני מבינה מדוע ישנם רבנים הנותנים הכשר למוצר שרב אחר פוסק כי המוצר אינו כשר.
אני מבקשת תשובה גם ברמה המעשית- האם ניתן לאכול או לא? וגם ברמה האמונית- איך להתייחס למחלוקת?
איני מדברת על דברים בהם ישנם מנהגים שונים- כגון אבקת חלב נוכרי או ג'לטין.
לדוג'- נושא ירקות העלים-
ישנם רבנים- גדולים ומוכרים המכשירים חברות מסויימות כשרב גדול מאוד הוציא פסק לפיו אך ורק 2 מהחברות- אכן נחשבות ללא תולעים?
איך אפשר להתייחס לכשרות ולרב הנותן אותה- כשרב אחר פוסק ההפך?
מה לעשות בפועל?
תשובה
לרחלי שלום,
ישנן מחלוקות הלכתיות, כפי שהזכרת, וישנן מחלוקות "מציאותיות".
לעיתים, לצערנו, רב נותן הכשר, ואכן "עד אחד נאמן באיסורים" ודי בכך, אך הוא אינו מודע לכל הבעיות הקיימות בנושא הכשרות, דבר הדורש היום ידע הלכתי ומדעי רב, שאינו מצוי לכל אחד.
הבעיה המצויה יותר היא, שהרב אינו מפקח על ביצוע הוראותיו, והמציאות בשטח שונה מהאידאל שהרב חושב שקיים. לצערנו, הנושא הממוני עומד בראש סדר העדפויות של בעל המפעל-העסק-האולם, ולאו דוקא הצדדים הכשרותיים-ההלכתיים.
גם בנושא הירקות ללא עלים -
לצערנו, ידוע שיש זיופים ורמאויות רבות (הכנסה של חסות רגילות יחד עם חסות מפוקחות), גם תחת הכשרים של רבנים גדולים וטובים, מפני שהפיקוח בשטח, על החקלאי ועל בעל המפעל - אינו נעשה כמו שצריך.
לכן, פרסם הרב שמואל אליהו שליט"א, שישנן 2-3 חברות ([חסלט], ו[עלי הבשור] עם הכשר של הרב רווח, ובצידן גם [גלאט עלים]), המקפידות על הנהלים הראויים ובמבחן התוצאה התברר שאכן הן מגישות לצרכן ירקות נקיים מתולעים (כשגם אותן צריך לשטוף מתולעים גדולות וזבובים המצויים מבחוץ!).
שאר החברות - הן ברמה טובה יותר או פחות - אך לא מתקרבות לרמת הנקיות של החברות הללו, וממילא - כל זמן שלא משרים את הירקות הללו בחומץ ובודקים עלה עלה - יש בעיה להשתמש בהן.
(כנראה, הדבר תלוי גם בבעלים, האם הם פועלים מתוך יראת שמים או מתוך ראית הממון).
בברכה
אמיר
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם