כניסה להדרכה

שלום לך!

קודם כל, כל הכבוד על הרצון החזק להדריך! רצון כזה כמו שמתבטא במכתב שלך בע"ה יוביל ליכולת גבוהה, והלוואי שתצליחי להדריך את חניכייך בצורה הטובה ביותר, אין לי שום ספק שההדרכה תורמת לחניכם, ובוודאי שגם למדריכים.
לא סתם כל-כך הרבה נערות ונערים מוצאים את דרכם להדרכה. יש בהדרכה משהו שנותן לנו ביוטי ישיר ואמיתי לכל מה שאגרנו בתוכנו, ומאפשר לנו לפעול ולהשפיע בצרך כל-כך בריאה ונכונה.

את יודעת, לפעמים אנחנו נעים במעין מסלול מוכתב מראש, לומדים באולפנא הזו, במגמה ההיא, מדריכים בדיוק את השבט שאחות שלנו הדריכה, הולכים לש"ל בדיוק איפה שהשכנה של הבת-דודה מצד סבתא רבה של אחותך מרעננה...
מעגלים-מעגלים, ואת צריכה למצוא את עצמך בתוך המעגלים האלה.
חשוב שבתוך המעגלים האלה– נראה ונברר איפה אנחנו. איפה [באמת] אני צריכה ורוצה להיות, מה [באמת] מתאים לי, לאופי שלי, לתכונות שלי, לרצונות שלי...
אני מציעה לך לפני הכל לעצור לבירור עם עצמך. מה מתאים [לך] לעשות עכשיו, איפה את יכולה לתרום הרבה מצד אחד, ומצד שני לא להזניח את העיצוב של האישיות שלך.

בעניין ההדרכה- לפעמים מבחוץ נדמה לנו שהתפקיד קל ופשוט, בתור אחת שעסקה שלוש שנים בהדרכה, תרשי לי להכניס אותך לרגע פנימה-
התמונה האידיאלית שמצטיירת לנו של מדריכה מעבירה פעולה ובעקבותיה החניכים נלהבים ומרוצים, היא אידיאל שדורש עבודה רבה.

הדרכה היא סוג של חינוך. חינוך אין הכוונה להפוך את החניכים לרובוטים, או לצבוע איתם קירות בחודש אירגון, אלא לעזור לכל חניך ´להתמקצע´ בטוב שבו, לעזור לכל חניך להוציא לפועל את הטוב שבו, את הכישרונות והיכולות שלו – אם תרצי- לתת לכל חניך תחום להשקיע בו בחודש האירגון – לפי היכולות והכישרונות שלו. וזו בכלל לא עבודה פשוטה!

ההדרכה דורשת מחויבות הגבוהה – הכנת פעולות, ישיבות צוות, דאגה לבעיות משמעות, בעיות חברתיות בין החניכים... לא נכון לומר שאת מגיעה להדרכה ומיד חשה סיפוק. זה דורש עבודה רבה, מאמץ ומחשבה מעמיקה על הצרכים של החניכים, והיכולות שלך.
לא חסרות דוגמאות בשביל להבין שזה לא כזה פשוט כפי שאולי נדמה בהתחלה, ושצריך להשקיע המון מחשבה ובירור ברצון הזה, ובהתאמה שלי לתפקיד.

לפני שאת פונה להצעות המעשיות בעניין ההדרכה- תבררי טוב-טוב עם עצמך – האם זה מה שאני רוצה ויכולה וצריכה לעשות עכשיו? למה, בכלל, להדריך? מה עומד מאחורי ההדרכה? לֶמה אני רוצה להדריך? אילו ערכים אני רוצה להעביר לחניכים? האם זה מתאים לי? את צריכה למצוא לעצמך זמן ולחשוב באמת אמת, מכל הלב – ממה נובע הרצון שלי להדריך? האם זו הנקודה שעליי לפתח בתקופה הקרובה?

הרב קוק כותב בפירוש להגדה של פסח, רעיון שהוא עצום בעיניי, והוא מהווה נקודה עקרונית בקבלת החלטות שלנו כבני-אדם. הרב כותב שם שכגודל ההכנה למאורע מסוים – כן גודל האירוע. כלומר ככל שנתכונן בצורה מדויקת, נכונה ומעמיקה יותר – נקבל את האירוע בצורה האמיתית יותר.
נשליך את זה רגע לכיוון ההדרכה, ככל שתדעי באופן עמוק ומדויק יותר – מה המטרות שלך בשלב זה של חייך, מה את יכולה לתרום, אילו יכולות יש לך, אילו כוחות עוד לא באו לידי ביטוי מעשי אצלך, אבל הם קיימים בתוכך, איפה נכון שתשקיעי כוחות כעת... אחרי בירור כזה, בוודאי שהבחירה שלך תהיה אמיתית יותר, נכונה יותר ותוכלי להפיק ממנה כל-כך הרבה תועלת!

לפעמים, יש דברים שאנחנו מאוד רוצים שיקרו, ופתאום – אנחנו בכלל לא בטוחים שמה שרצינו יתגשם... אני במצבים כאלה עושה שני דברים: תפילה וטבלה.
1. תפילה, זו תפילה פשוט ככה. בד"כ אני יושבת עם עצמי אחרי שחרית/מנחה וחושבת עם עצמי, ומדברת אל הקב"ה בתפילה שייתן לי עצה טובה, ושייתן בי כוחות להתמודד עם כל מה שיבוא עליי באהבה ואמונה. בד"כ תוך כדי דיבור אני מתבררת עם עצמי* מבינה מאיפה הרצון מגיע, חושבת על כל מיני השלכות שיכולות לבוא בעקבותיו ובעיקר- מבררת אם זה אמיתי.
2. טבלה- עוזרת לסדר טיעונים בראש (עם הזמן אני כבר לא כותבת טבלה, אלא רק חושבת אותה...) בעד, נגד, שיקולים חיצוניים, פנימיים וכו´...

ועכשיו, אחרי שעשית חשבון עם עצמך וביררת איפה הרצון שלך עומד ואם החלטת שאת אכן מוכנה להיכנס להדרכה, שאת מבינה מה זה אומר ורוצה בזה באמת, אפשר לנסות ולקדם את ההחלטה הזאת.
הדבר הראשון שנראה לי שכדאי לעשות, זה לשוחח עם המדריכה שלך בנחת, ולהסביר לה למה נראה לך שמתאים ש[את] תדריכי את הקבוצה המסוימת הזו, חשוב שההסברים שלך לא יהיו ביחס לשאר הבנות (כי הן מתלבשות פחות צנוע/פחות מתאימות וכו´), אלא למה נראה לך ש[את] מתאימה – בעקבות הבירור שלך עם עצמך. העניין הוא להגביר את הטוב שיש [לך] לתת לקבוצה המסוימת הזו, ולא כמה הבנות האחרות לא מתאימות בעינייך...
שנית, אפשר לדבר עם המדריכה של הקבוצה שאת רוצה להדריך, ולבקש ממנה, אם היא חושבת שאת אכן מתאימה להדריך את הקבוצה שלה- שתדבר עם המדריכה שלך, המשבצת את המדריכים, ותמליץ עלייך.

ודבר אחרון, והכי חשוב:
["כל מן דעביד רחמנא לטב עביד"]-כל מה שעושה הקב"ה- הכל לטובה...
גם אם בסוף לא תקבלי את הקבוצה שרצית, ואפילו אם לא תקבלי הדרכה כלל –
אל תשכחי שיש מה לתת גם במקומות שפחות ציפינו לתרום בהם, אפילו מחוץ להדרכה.
אולי עמדה בפניך ההתלבטות הזו רק כדי לעורר אותך למחשבה מחודשת, וזה לימוד עצום גם להמשך – לדעת לשים לב לרצון שלך לפני הטרנד החברתי, לדבוק ברצון שלך ולהתעקש עליו – גם אם זה לא הדבר הכי מקובל לעשות.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה בבירור ובהחלטה,
אני יודעת שזה לא עניין פשוט, אבל בטוחה שתעמדי בזה בכבוד!

המון בהצלחה, ואת יותר ממוזמנת ליצור קשר אם יש לך עוד שאלות,
או אם את מרגישה שלא עניתי לך על השאלה..
שוב, בהצלחה רבה בכל!
רק אור ברכה שמחה וטוב!
אביגיל
Avigail.p1@gmail.com