שאל את הרב

כמה שאלות

חדשות כיפה רבני ישיבת הר ברכה 24/01/12 21:16 כט בטבת התשעב

שאלה

בס''ד

לכבוד הרב שלום רב!

ישלי כמה שאלות :

1.אני גיורת ב''ה ואמא שלי התגרשה ולאחר מכן התגיירה. והתחתנה בסופו של דבר עם יהודי ב''ה , ואבא שלי הביולוגי גוי והוא בחו''ל כי הוא לא סובל את היהדות ולא היה לו טוב פה . שאלתי היא מה גבול הכיבוד אב זה וגם איך עלי לכבד את אימי ? כי ענו לי פעם שגר שנתגייר נחשב חדש וכילד קטן שאין לו את הוריו הביולוגיים . כלומר הכיבוד הורים במצב זה גבולי .

2. מה ההלכות כיבוד לאחר פטירתם במצב שלי(עד 120 בעה''ית) ?

3. האם מותר לי לקרוא על אבא גוי תהילים או משהו כדי שיסתדר לו בחיים שה' יעזור לו איך שהוא ?

4.האם ידוע לרב איזה מקצוע כשר כבר אני כאחת שמגדירה את עצמה כחרדית יכולה לבחור כדי להתפרנס ?

5. האם זה בסדר (הבית שלי מסורתי לכוון חרדי) אם אני ילמד במדרשה אבל לא יגור שם ?

6.מזה הכינוי הזה כיפה סרוגה וכיפה שחורה מה ההבדל הרי כולם יהודים שומרי תורה ומצוות ?

בתודה ענקית ומחילה על האורך !!!!

תשובה

שלום
אשריך שזכית.
1. הכיבוד מתבטא ביחס מנומס והכרת הטוב על שגידלו אותך מצד המוסר ומצוות גמילות חסד מחויבים להכיר להם תודה רבה למשל אםיזדקקו לעזרה, צריך לסייע להם. ואם ח"ו יהיו חולים ילוום ויסייעום בכל מה שנצרך.

2-3 גר לא מתאבל (יושב שבעה) על הוריו אבל הוא יכול להשתתף איתם בכאב ולסייע למי שיושב שבעה. לדעת כמה פוסקים את יכולה לבקש שיאמור עבורם ברכת "מי שברך" בבית הכנסת ולקרוא תהילים לרפואתם,
ולאחר פטירתם את יכול למנות אדם שיאמר עליהם אשכבה וקדיש יתום - לעילוי נשמתם (יחו"ד ו, ס).

4.רפואה, אחיות, ראיית חשבון, פסיכולוגיה ריפוי בעיסוק, גרפיקה, אדריכלות וכו'

5. כן

6. כיפה שחורה מייצגת בדרך כלל ציבור חרדי. באופן עקרוני אין מחלוקת בין החרדים לדתיים הלאומיים. כולם מסכימים שהקב"ה הנחיל לנו את ארץ ישראל וציונו ליישב אותה ומזה כמובן נגזרת החשיבות של מצוות השירות בצבא לגברים(מעבר למצוות הצלת נפשות ומצוות לא תעמוד על דם רעך.) וכך גם ביחס ללימודי מקצוע ופרנסה רבים הם מאמרי חז"ל המשבחים את האדם הנהנה מיגיע כפיו וכך נהגו גם בציבור החרדי עד לזמן הקמת המדינה - רובם ככולם עבדו.

אלא שבעקבות תנועת ההשכלה החילונית שרבים עזבו תורה ומצוות ובעקבות השואה הנוראה שהחריבה ברגע אחד עולם תורני שלם על ישיבותיו ורבניו, ראו מנהיגי ורבני הציבור החרדי צורך לעשות פעולה יוצאת דופן על מנת להתמודד עם מציאות קשה זו ולכן כהוראת שעה קיבלו מספר החלטות א. הפניית כל הציבור אך ורק ללימוד תורה כאשר זה כולל גם את אלו שאינם מוכשרים לכך מפאת החשש שיתקלקלו מהחילונים ב. מסיבה זו עודדו הפרדת הקהילות והסתגרות פנימית בשכונות נפרדות ובכלל זה אי שירות בצבא

גם בדרך זו יש הגיון חשוב ויש לה מקום כפי שהדריכו אותם גדולי התורה ואכן הציבור הדתי לאומי (הכיפה סרוגה) מכבד את הדברים הטובים שיש בדרך זו וגם אצלו יש קבוצות יותר תורניות ויש פחות תורניות הצד השווה שכולם משתדלים לשמור על ההדרכה המקורית של התורה גם כשיש צורך בהתמודדות קשה עם התרבות המערבית - מתוך הבנה שתנועת ההשכלה החילונית לא נוצרה עם הקמת המדינה אלא הרבה לפני כן, ודווקא מתוך הקהילות החרדיות בגרמניה ואירופה היו כ - 60 אחוזים של התבוללות ונישואי תערובת עם גויים כך שכנראה הבעיה לא הייתה חוסר הסתגרות אלא להיפך חיסרון בהצבת חזון חדש והתמודדות עם ההשכלה.

ברכה והצלחה
אייל משה

כתבות נוספות