כמה אפשר לומר 'יהיה טוב'???

שלום,
אני מאוד מבינה את שאלתך. נראה לי שיש שני פנים לתשובה.
באופן עקרוני, ברור שכשאומרים "יהיה טוב" הכוונה היא שאנחנו מצפים שיקרה בעולם תהליך של הטבה שבסופו הכל יהיה מתוקן. כל הזמן צריך לבחון האם עכשיו יותר טוב מקודם ולא האם עכשיו טוב. וצריך לדעת שבאמת כבר יותר טוב. לשם הקוריוז, (את עיקרי הדברים האלה שמעתי פעם מהרב יהושע שפירא) אם נסתכל על הקללות שהתקלל אדם הראשון: 1. "בזעת אפיך תאכל לחם" 2. "הרבה ארבה עצבונך והרונך" 3. "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך" (שתי האחרונות לאשה). אם נשווה את המאמץ שאדם היה צריך להשקיע על מנת שיהיה לו לחם לאכול פעם והיום, נבין שהמצב היום טוב לאין ערוך מפעם. פעם היו חורשים, זורעים, קוצרים ביד ואח"כ כל אחד היה צריך לטחון, ללוש לאפות וכו´. היום בשעה בייביסיטר, ילדה בחטיבת ביניים יכולה להרוויח כסף בו אפשר לקנות כמה וכמה ככרות לחם. כנ"ל כל עצב הלידה והקושי שבה, היום, כשיש חומרי הרדמה ואמצעי טיפול מתקדמים ליילוד, כאב הלידה כמעט והתבטל וגם כל מיתות התינוקות והאמהות בלידה כמעט נגוזו לחלוטין. ועל "הוא ימשול בך", באמת אין מה לדבר. כל המאבק לשוויון ושחרור האשה מתמקד היום בפרטים הקטנים, אבל עצם השוויון, והזכות לא להיות תחת יד אחר היא ברורה מאליו (ברוב התרבויות היום). אפשר לומר שהקללות שנתקללו אדם וחוה כמעט בטלו מהעולם.
כמו כן לגבי עמ"י. נראה לנו שהמצב היום הוא איום ונורא, אבל צריך לדעת שהיינו במצבים קשים הרבה יותר. אמנם יש היום קשיים ומאבקים, אבל יש מדינה ויש צבא, יש עצמאות ויש רווחה. מהם פיגועים לעומת הפרעות והפוגרומים שעברו היהודים בגולה, לעומת השואה? מהו העוני לעומת אמהות רחמניות שאוכלות את בניהם וכו´ וכו´. הכל יחסי בעולם. מה שהיום מוגדר כ"מתחת לקו העוני", היה מוגדר פעם כעשירות. כשאנחנו מזדעזעים ממחלות היום צריך לדעת שפעם שיעור התמותה היה לאין ערוך, וגם תוחלת החיים וכו´.
גם המציאות הכלל עולמית הרבה יותר טובה מפעם. פעם לא היתה מציאות כזו שמדינה אחת עוזרת למדינה אחרת, ואפילו בתוך אותה מדינה לא היה מושג של ארגוני סעד ציבוריים. האוירה הכללית היתה שהחזק שורד, לאדם עני לא היה להיכן לפנות (אלא אם כן אנשים רחמנים עזרו לו).
צריך לדעת לא לכפור בטובה ולהבין שאמנם גם אנחנו חווים קשיים אבל הם כאין וכאפס לעומת מה שעבר על אבותינו ואבות אבותינו. אני לא באה להמעיט בחומרת הקושי שעובר על עם ישראל היום, אבל צריך פרורפורציה... ובמיוחד בדורינו, שאנו רואים בעינינו כיצד מתחילות להתגשם נבואות הנביאים על שיבת עם ישראל לארצו.
לסיכום הנקודה הראשונה, אנחנו בתהליך והמצב ב"ה הוא טוב.
שנית, צריך להבין את האמירה "יהיה טוב". זו אמירה שהיא לאו דווקא ממוקדת בריאליה של החיים, במישור הפרקטי שלהם. אנחנו לא מצפים שמחר נקום בבוקר והכל יהיה יותר טוב. האמירה "יהיה טוב" היא ביטוי אופייני של יהודים, היא בעצם האמונה של כל יהודי שהעולם מתקדם לקראת גאולה, לקראת משיח, לקראת הטוב הנצחי שאין אחריו טוב אחר, לקראת עולם הבא. וזה לא תלוי בשאלה האם עכשיו טוב לי או לא, או האם ארגיש יותר טוב מחר מאשר היום. בסוף יהיה טוב. בסוף הקב"ה יגאל את עמ"י ואת העולם כולו מכל החבלים ומכל הקשיים ומכל המשברים. ולמרות שזה לא נראה בריאליה היומיומית, זו האמונה שלנו. "ואע"פ שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא". בסיס האמונה הזו נטוע עמוק בשורשיו של עם ישראל (יש הרבה מה להאריך ביחס אליו אבל המסגרת אינה מאפשרת), ואנחנו גם רואים את התגשמותו לאט לאט, ובמיוחד בדורות האחרונים.
ובעז"ה יהיה טוב...
אילה.
tsbias@actcom.co.il