כל קבוע כמחצה על מחצה דמי

שלום וטוב.
מצב רגיל של "רוב" הוא כאשר יש לפנינו חתיכה אחת של בשר, ויש לדון האם באה מבהמה כשרה או טרפה. או שיש לפנינו תפוח אחד, ויש לדון האם בא מעץ שהוא עורלה או מעץ כשר. וכן הלאה. דין "קבוע" מתייחס למקרה שאין מדובר ביחידה אחת שפרשה מקבוצה גדולה, אלא בקבוצה הגדולה כשלעצמה, שבה יחסי רוב ומיעוט. כגון: אם אדם אחד פרש מחבורה שרובה יהודים, אפשר להניח שהוא יהודי, בגלל דין "רוב". אך כאשר החבורה כולה עדיין מעורבת ביחד, אי אפשר להתייחס לאדם אחד ממנה ולחקור האם סטטיסטית הוא יהודי או גוי, אלא מתייחסים לקבוצה כולה כקבוצה שיש בה גם יהודים וגם גויים. ולכן אם נהרג אחד מן החבורה, מניחים שחמישים אחוז שההרוג יהודי, וחמישים אחוז שהוא גוי - גם אם יש יותר יהודים בקבוצה מאשר גויים.
בסופו של דבר, זוהי גזירת הכתוב, וזו הכוונה באתרים שראית.